‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי נשים לוחמות בארגון השומר ונשות ההגירה הציונית וביחס לעולם?

תוכן עניינים

 מבוא.. 3

שאלת המחקר. 4

מגדר. 5

תיאוריות בתחום המגדר. 6

מגדר וחלוצות בארץ ישראל. 9

נשות ההגירה הציונית עד מלחמת העולם הראשונה. 10

אי השוויון בין המינים בתנועה הציונית.. 14

אי שוויון פוליטי 14

תנועת הפועלות.. 14

אי שוויון כלכלי 15

אי שוויון תעסוקתי 16

תרומתן של החלוצות בעלייה השנייה. 17

‏ 18

ארגון השומר ונשים

פועלה של ציונית ספיציפית: מניה שוחט.. 18

נשים לוחמות בארגונים מסביב לעולם (בהתמקדות על רוסיה) 27

נשים לוחמות בעולם.. 32

סיכום.. 36

ביבליוגרפיה. 38

 בעבודתי זו, אעמוד על מגדר נשים לוחמות, ארגון השומר, נשות ההגירה הציונית וביחס לעולם.

המיתוס לגבי מעמד האישה בתקופה המוגדרת כ"דור החלוצים", היה שבתקופה זו התקיים שוויון בין גברים לנשים וכי אי השוויון המגדרי הנו מאפיין של התפתחות מאוחרת יותר של החברה הישראלית. אך הפער בין תמונת החזון למציאות היה שונה. [1]

הפער בין מיתוס למציאות והאמונה כי הושג שוויון בתקופת החלוצים בין גברים לנשים והתקיימה שותפות בבניית הארץ, התנפצה במחקרים שנערכו ולאחר קריאת יומנים, אוטוביוגרפיות, מכתבים, רשימות ותעודות שונות שהשתמרו בספריות ובארכיונים שונים של הנשים באותה תקופה[2].‏

חקירת ההיסטוריה של סיפורן של החלוצות מנקודת מבטן תיארה את רצונן להשגת מעמד שווה לגברים, לשפר מעמד האישה בחברה החדשה שנוצרה בארץ ישראל. הן רצו לקחת חלק במעשה ההגשמה הציוני הסוציאליסטי. ליצור חברה חדשה. אך עם עלייתן ארצה נעלם השוויון בין גברים לנשים. ההגמוניה הציונית שהייתה ברובה גברית, שעתקה את דפוס "עזרת נשים" וייעדה את הנשים שעלו ארצה לתפקידים מגדריים מסורתיים, שמרניים עבודות משק הבית וגידול הילדים, ואילו גברים עסקו בעיקר בחקלאות ובעבודות כפיים המחייבות יציאה מן הבית.‏ [3]

הלוחמות המפורסמות בהיסטוריה היו האמזונות, התכונה שאפיינה ואף ייחדה את האמזונות היתה היותן לוחמות מעולות, שלא נופלות מגברים לוחמים ולרוב גם מנצחות אותם בקרב. הירודוטוס מספר על לוחמים יוונים שניצחו את האמזונות ושבו אותן, אך האמזונות הצליחו להרוג את שוביהן ולהמלט.

מקובל כיום על מרבית החוקרים שאין כל ביסוס לסיפור לפיו האמזונות[5] כרתו או אף שרפו את שדן הימני כדי שיוכלו לירות בקשת או להטיל כידון. ראשיתו בהיסטוריון הלניקוס מלסבוס שניסה להציע פרוש אטימולוגי לשם "אמזונות", שאינו יווני. פרוש זה התאים להנחה המקובלת שנשים לוחמות הן תופעה מוזרה ושהכשרתן כלוחמות חייבה בוודאי התאמה של הגוף הנשי ללחימה. סיפור כריתת השד השתרש במסורות וחזר שוב ושוב בכתבים במשך מאות שנים, למרות שאין לו כל עדות וגם אינו הגיוני - קשתיות ומטילות כידון גם כיום הן בעלות שתי שדיים. בייצוג הנרחב של אמזונות בציורים על כדים, בפסלים ובתבליטים על אפריזים ניתן לראות בבירור שהאמזונות לא מתוארות כבעלות שד אחד בלבד. הן מופיעות כשחזן מכוסה בשריון, או בבגד החושף שד אחד ומסתיר את האחר.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פרופ' יחזקאל דרור, אמת ממדינת היהודים, הוצאת ספרי חמד (2022)

 Adrienne Mayor, The Amazons Lives ad Legends of Warrior Women Across the Ancient World, Princeton University Press,