‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תקנות הקהל פרוצדורה ונוהלי חקיקה?

תוכן עניינים

א. מבוא. ב. רקע היסטורי חברתי: ה"קהלים" והקהילה בשאלוניקי במאה הט"ז. ג. הצעת התקנה, הכנתה ועיבודה. ד. ביקורת ואישור החכם לתקנות הקהל. ה. חקיקת תקנות ע"י הקהל. ו. חקיקת תקנות ע"י נציגי הציבור. ז. הכרזת התקנה ופרסומה. ח. כתיבת התקנה בטופס ההסכמות והחתימה עליה. ט. סיכום.

תקנות הקהל במשפט העברי זכו לדיון מקיף מכמה בחינות, אולם לא נדונו מבחינות אחרות. בעוד שנושא סמכות התקנת תקנות ומיקומן של תקנות הקהל בהסדר המשפטי ויחסם למקורות משפטיים אחרים במשפט העברי זכו לדיון מקיף1, אספקטים אחרים של תקנות הקהל כמעט ולא נדונה אחד האספקטים שלא זכה לדיון מקיף הוא, הצד הפרוצדורלי המעשי של חקיקת תקנות הקהל. שאלה זו תלויה ומשתנית לא מעט לפי מקום החקיקה, ואף באותה פזורה יהודית, הדברים משתנים מתקופה לתקופה. אולם העקרונות המנחים ושאלות היסוד הקשורים להליכי החקיקה הינם זהים בכל תקופה ובכל פזורה יהודית כך שדיון ממצה על פי מקורות של תפוצה מסוימת אינו רחוק מלשקף את השאלות והפתרונות שהציבו חכמי הדורות בכל התפוצות. אנו בחרנו לצורך דיוננו בתפוצה הספרדית, שנדונה פחות מאשר התפוצה האשכנזית ועם זאת אינה חסרה שפע של חומר משפטי, ואולי אף נועזת יותר בהעלאת פתרונות מעשיים לבעיות השעה. התרכזנו בספרות השו"ת השונים שהביאו לשגשוגן של קהילות הבלקן. בתקופה זו שימשה קהילת שאלוניקי כמעוז הקהילות היהודיות במזרח וכמבצר של תורה. היות שאנו עוסקים כמגורשים עצמם, או בדור הראשון שלאחר הגירוש, הרי שהשפעת תרבות ספרד חזקה ביותר בהקשר זה, והמוסדות המשפטיים השונים ביסודם מבוססים על המורשה הספרדית.

יהיה זה מעניין לחקור עד כמה מנהגים אלה נקלטו או השתנו בקהילות הספרדיות במזרח לאחר הגירוש (מלאכה חשובה שאנו מקווים כי תיעשה בעתיד), אך לענייננו ניתן לקבוע כללית, שלפחות בתקופה הקרובה שלאחר הגירוש, המוסדות והמנהגים דומים בעיקרם.

לא ניתן להבין את השאלות והבעיות של נושא דיוננו ללא רקע היסטורי חברתי. עם זאת, אין אנו מתיימרים למצות בנושא זה את מכלול השאלות המעניינות את ההיס- טוריון, והסתפקתי באותו חלק שיש לו השפעה ישירה על החקיקה, דהיינו, מבנה הקהילה וההנהגה בקהילת שאלוניקי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)