‏390.00 ₪

 אנסה לבדוק סוגיה זו לאור החלטות שונות שנעשו בישראל ובעולם ביחס לאוכלוסיית החינוך המיוחד. אציג את דבריהם של פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי רוח בסוגיה זו, וכן מודלים שונים שהוצעו במהלך השנים לטיפול באוכלוסייה זו.    

בתחילה בחרתי להגדיר מהו החינוך המיוחד ומה הם מאפייני האוכלוסייה המוגדרת כאוכלוסיית החינוך המיוחד, לאחר מכן אציג את מודל השילוב ומה הטענות ביחס אליו, ואז אעסוק במודלים שונים לגבי הטיפול באוכלוסיית החינוך המיוחד תוך התייחסות מיוחדת למודל השילוב, מטרותיו וכיצד הוא מיושם בשטח וכן התפיסה החינוכית – חברתית העומדת בבסיסו של מודל זה.

בסוף עבודתי זו אנסה לבדוק על ידי שאלון את יחסם של פרחי הוראה למודל השילוב, מה הם בתור מי שיעבדו בעתיד במערכת החינוך שבה מודל השילוב מופעל, חושבים על הנושא וכיצד הם מתייחסים לתחומים השונים שהוא מקיף, אם בעבודתם האישית כמורים לעתיד, אם מבחינת התלמיד החריג ואם מבחינה מנהלתית. 

אידיאולוגית הנורמליזציה ורעיון השילוב של ילדים חריגים במערכת החינוך הרגילה, תורגמה בישראל באופן פשטני לפיו יש לספק לאוכלוסייה החריגה שירותים רגילים. ההנחה הבסיסית הייתה שהשילוב בעל שתי מטרות: מחד קבלת החריג בחברה ומאידך שיפור ברמת חייהם של החריגים.

הנחה מרכזית של תנועת השילוב הינה שתוצאות השילוב יטיבו עם כולם: הילדים בחינוך הרגיל יקבלו מושג ריאליסטי על מהות החברה ההטרוגנית, ילמדו לקבל את השנה וילמדו שיש ביכולתם לעזור לאחרים. הילדים בעלי ליקויי הלמידה לא יתויגו כחינוך מיוחד.

אך המציאות הוכיחה ששתי הנחות אלו פשטניות מדי. ההתנגשות בי התפיסה המכנית, השלטת בחינוך הרגיל, אשר מדגישה התנהגות נורמטיבית, חלוקה קטגוריאלית של הילדים והצלחות מיידיות חיצוניות במיומנויות אקדמיות לעומת התפיסה הפרסונלית הרואה את מטרת החינוך המיוחד בפיתוח אישיותו הייחודית של כל ילד. ביישום הישיר של השילוב הודגשה יותר התפיסה המכנית ואילו התפיסה הפרסונלית נדחקה הצידה (רייטר). הדבר יצר בלבול בראיית השילוב כמטרה החינוכית או כאמצעי להשגת המטרה. ראיית השילוב כמטרה משמעותו פיתוח מוכנות למעורבות בחבר הרגילה הבאה לידי ביטוי ביכולת של היחיד לקיים יחסים בין אישיים משמעותיים ובאוטונומיה שלו. ראיית השילוב כאמצעי קרי השילוב כאמצעי מני רבים לפיתוח אישיותו המיוחדת של הילד החריג. המדיניות החינוכית בארץ רואה את השילוב הן כאמצעי והן כמטרה. הבלבול בין שתי התפיסות לא מאפשר גיבוש עמדה אחידה שתהווה הנחיה ברורה למורים בעבודתם עם הילדים החריגים בחינוך הרגיל.

בבדיקה של השטח ניתן לראות שרעיון השילוב אינו מיושם במלואו ויש לבחון כל הזמן האם בישום חלקי של מודל שילוב נבחר לא נגרם יותר נזק מאשר תעלת.

בעיות ארגוניות נוספות ניתן למצוא ביישום השילוב מתבטאים בכך שאין תוכנית הכנה כלל ארצית של הכשרת מורים לקראת שילובו של הילד החריג בכיתה הרגילה.

לדעת רייטר טיפוח של התפיסה הפרסונאלית תמנע את בידודו החברתי של הילד הלקוי במסגרת בית הספר הרגיל. ויותר מכל יש צורך בפיתוח תודעה ציבורית חינוכית נרחבת לקבלת השונה כסובייקט בעל אישיות ייחודית על מנת שהשילוב הפיסי יהפוך לשילוב חברתי ואישי (רייטר).

הילד לקוי הלמידה הינו בעל צרכים שונים ומיוחדים כפי שהצגתי לעיל. מערכת החינוך הרגילה המתבססת על הומוגניות והמדגישה התנהגות נורמטיבית, חלוקה קטגוריאלית של ילדים והערכה אותם על פי הצלחות מיידיות וחיצוניות במיומנויות אקדמיות, אינה יכה לענות לצרכיו של הילד לקוי הלמידה.

עזרא מציב בפני מערכת החינוך יעדים אותם היא צריכה להגשים על מנת ליישם את השילוב של ילדים חריגים:

1. הקניית ידע לגבי חריגות למורים הרגילים והבנה מעמיקה של משמעות המוגבלות שלהם.
2.  שינוי דרכי ההוראה ותוכניות הלימודים על מנת שיותאמו לצרכים האינדווידואלים של התלמידים הן הרגילים והן בעלי המוגבלות.
3.  הכנת התלמידים הרגילים והוריהם לקראת השילוב של ילדים חריגים כמו כן את המנהלים והמפקחים.
4.  יצירת תפקיד של איש צוות אשר מרכז את ההדרכה והייעוץ בנושא שילוב הילדים עם המוגבלויות.
5.  הכנת תוכניות אישיות לילדים עם המוגבלויות אשר יענו על צרכיו של כל ילד.

נראה לי שיעדים אלו בהחלט הכרחיים על מנת שרעיון השילוב ימלא את ייעודו ויביא לשילוב מלא של ילדים לקויי למידה במערכת החינוך הרגילה וראיית השילוב כמטרה ולא כאמצעי בלבד.

לסיכום ארצה לומר כי התרשמותי בנושא השילוב היא כי הרעיון בבסיסו הוא רעיון הנותן מענה טוב לילדים בעלי הלקות וכן לאלו שרגילים, אך יישומו בשטח אינו נראה כמתבצע באופן הטוב ביותר, אני חושב כי לאור מה שהצגתי בחלק התיאורטי של עבודה זו וכן לאור נתונים שהפקתי מן השאלון שהועבר לפרחי ההוראה יש לעסוק יותר בהכשרת המורים בנושא וכן בהבאתו למודעות ציבורית, זהו בעיני צעד ראשוני להתחלת מערך מוצלח במערכת החינוכית.

דוגמא מהשאלון:

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Banerji, M., Dailey, R.A.,. A Study of the Effects of an Inclusion Nodel on Students with Specific Learning Disabilities, Journal of Learning Disabilities, vol. 28, 8,Oct., pp.511-522

Hallahn, D.P., Kauffman, J. & Lloyd, J.W.. Introduction of Learning Disabilities

Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall