‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מניעים לרכישת חברה מפסידה?

תוכן עניינים

מבוא

רכישת חברה - שיקולים מנקודת המבט של הרוכשים

רכישת חברה - שיקולים מנקודת המבט של המוכרים

דוגמאות לרכישת חברה בהפסד

קיזוז הפסד עסקי, שמקורו בישראל, כנגד רווח הון בעסק, שמקורו בישראל או בחו"ל

מניעת האפשרות ליצור הפסד הון על ידי חלוקת דיבידנד

הפיכת הפסד הון להפסד עסקי - סעיף 27 לפקודה

אי חובת קיזוז הפסד עסקי

הפסדים שנוצרו בחברה אחרת

רכישת חברה עם הפסדים

פס"ד יואב רובינשטיין ושות'

עובדות פסק הדין

הסוגיה שבמחלוקת

עמדת פקיד השומה

עמדת חברת יואב רובינשטיין

פסיקת בית המשפט המחוזי

הנחיות לפעולה במישור השומה

הנחיות לפעולה בשלב המקדמות, הקטנת ניכוי במקור והניתוב

פסיקת בית המשפט העליון

הסבת הכנסות לצורך קיזוז הפסדים

ביקורת על הלכת רובינשטיין

הכרעת בית המשפט המחוזי

הנדבך התאגידי

הנדבך האנטי תכנוני

הביקורת

מודל הסיווג מחדש

הפרה של הצדק האופקי

פגיעה ביעילות הכלכלית

כללים בהעברת פעילות מחברה אל חברה מפסידה

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו תעסוק ברכישת חברות בהפסד וההשלכות התאגידיות והפיסקליות.

תכנון מס הינו שימוש באמצעים חוקיים להפחתת חבות במס. עם זאת, זכותו של אדם לתכנן את עסקיו כך שיחויב בתשלום מס מינימאלי איננה זכות מוחלטת, אלא זכות יחסית הצריכה לדור בכפיפה אחת עם זכויות ואינטרסים אחרים.

תכנון מס נכון בדרך בנייתה של עסקה כלשהי, יש בו כדי להבטיח בביטחון רב יותר שהעסקה תוכר כלגיטימית ולא תחשב כעסקה מלאכותית. לעיתים הגבול בין עסקה כשרה, לעומת עסקה מלאכותית הוא מטושטש ולא חד משמעי ולכן הפסיקה בוחנת כל מקרה לגופו.

בעניין העברת פעילות לחברה בהפסדים נקבעה, ההלכה בבית המשפט העליון בעניין רובינשטיין. שם פסק בית המשפט כי עצם רכישת החברה המפסידה אינה מהווה כשלעצמה עסקה הסותרת את דיני התאגידים. עם זאת, מצא בית המשפט כי בנסיבות בעניין לא עמדה מאחורי העסקה כל מטרה מסחרית והמטרה הדומיננטית הייתה הרצון להפחית את המס ע"י קיזוז הפסדים.

פסק הדין אף קובע כי בהחלט יתכן מצב שבו רכישת חברה בהפסדים לא תחשב כמלאכותית ואף נתן דוגמאות לכך: רכישת שלד בורסאי, רצון לחסל חברה מתחרה, רצון לשקם חברה מפסידה ולהפיק ממנה רווח. עם זאת, בית המשפט לא קובע עמדה ברורה לגבי שינוי בפעילות החברה המפסידה – יתכן כי השינוי יהיה מוצדק והכול ייבחן עפ"י הנסיבות והמטרות של העסקה הספציפית. [1]

בפסק דין מאוחר יותר בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין בן אריה ועברה פעילות של חברת סוכנות ביטוח שהייתה תמיד רווחית, אל חברה אחרת שפעלה בעבר כמוסך. החברה כמוסך נרכשה בתחילה בחלקה, המשיכה לפעול עוד כמה שנים תוך צבירת הפסדים ולאחר מכן עובדיה פוטרו, פעילותה הופסקה וציודה נמכר. החברה אליה הועברה הפעילות שינתה את שמה ועיסוקה להפעלת סוכנות ביטוח. החברה כסוכנות ביטוח, קיזזה את רווחיה מתחום הביטוח, בהפסדים שנצברו אצלה משנים עברו בעת שפעלה כמוסך. לאחר 4 שנים פורקה החברה המעבירה ורוקנה מנכסיה.

חברת בן ארי טענה שכל העברת הפעילות של סוכנות הביטוח הייתה מטעם מסחרי מובהק שמטרתו להפריד את הפעילות הביטוחית שלה מנכסי נדל"ן שהיו לה, כדי שנכסים אלו לא יהיו חשופים לעיקולים מפאת רשלנות מקצועית מפעילותה הביטוחית. ואכן העבירה את הפעילות הביטוחית ולא את נכסי הנדל"ן משיקולי מס שבח ורכישה.

בית המשפט קבע כי אכן קיימות סיבות, שבשלן העבירה חברת בן ארי את פעילותה ושלכאורה העברת הפעילות נעשתה בצורה מושכלת ולא באופן מלאכותי. אולם הטעמים בגינם בוצעה העברת הפעילות אין בהם טעם מסחרי כלל למעט טעם מיסויי שהוא העיקר. כך, לא די בטעם המסביר רצון להעברת פעילות הביטוחית לחברה כלשהי ורצון לרכוש חברה כלשהי, אלא נדרש שהטעמים יסבירו מדוע נרכשה דווקא אותה חברה.

הפרדת הפעילות הביטוחית מפעילות הנדל"ן אינה מהווה טעם מסחרי, שכן ניתן לבצע הפרדה כזו גם באופן אחר, כגון חברה חדשה. ההלכה היא, כי טעם מסחרי מספק הינו טעם מסחרי, שאינו מיסויי שמהווה טעם עצמאי ואמין לכך שהעסקה נעשתה בדרך המסוימת.

מתוך נימוקי פקיד השומה, עמדת בית המשפט ובחינת נתוני המקרה של חברת בן ארי , ניתן לקבוע כללי אצבע על מנת שמקרה כזה, של העברת פעילות מחברה אחת לחברה בה ישנם הפסדים צבורים, לא ייחשב כעסקה מלאכותית ולא יישלל הטעם המסחרי של העסקה:

· בעת העברת פעילות רצוי שהחברה, אליה מועברת הפעילות, תהיה בעלת פעילות עסקית המהווה "עסק חי", הן בעת העברת הפעילות עצמה והן בזמן רכישת מניותיה של החברה.

· פעילותה העסקית של החברה, אליה מועברת הפעילות, תהייה קרובה לפעילות המועברת.

· מומלץ כי בחברה, אליה מועברת הפעילות, יוותרו נכסים, לרבות נכסים אשר עשויים לשמש את הפעילות המועברת בצורה כלשהי ולא נכסים נטולי קשר לפעילותה. רצוי להימנע מממצב שבו החברה ריקה לגמרי.

· יש לבצע את העברת הפעילות בתנאים בהם ניתן יהיה לטעון, כי נוצר יתרון מסחרי מכך לעומת לו לא הייתה מבוצעת העברת הפעילות.

· חשוב להקפיד שפירוק החברה המעבירה יעשה שלא בסמוך להעברת הפעילות.

· מקום בו המטרה לשמה הועברה הפעילות מחברה לחברה ניתנת להשגה בדרך פשוטה יותר, במקרה זה, הקמת חברה חדשה, ייטה בימ"ש לקבוע מלאכותיות.

כל מקרה אחר בו היתרון היחיד הוא הפחתת מס ייפול למסגרת של עסקה מלאכותית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רפאל וירון מהולל, מס הכנסה (הוצאת רונן, בהשתתפות שלומי לזר, מהדורה רביעית)

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו

חוזר מס הכנסה - משפטית/שומה

חוזר מס הכנסה – קביעת מועד מיזוג/פיצול

Thorndike, Joe, “An Army of Officials: The Civil War Bureau of Internal Revenue,” Tax History Project

R. Mcmahon "Structual changes in US corporations & direct taxes" W Virginia Tax Rev p 34-45

F. Gordon "IRS and Corp. Structual changes taxing" Saint Louis Tax Bulletin p 64-7