‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הענשה של הורים בגין שכחת ילדים ברכב?

תוכן עניינים 

מבוא

שאלת המחקר

תופעה של שכחת ילדים ברכב

הנחית פרקליט המדינה: העמדה לדין וענישה של הורים בגין רשלנות

הרתעה בשימוש במשפט פלילי

פסיקה

מקרה של סייעת אשר שכחה ילד ברכב ההסעה

"רישיון להורות"

הזכות הטבעית להורות

זניחת קטין ברכב – נקודת מבט נוספת

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: העמדה לדין פלילי של הורים בגין השארת ילדים במכונית.

לצערי, לאחרונה  קרו שני מקרים מצערים של שכחת פעוטות ברכב, האחד הסתיים באסון והשני במזל. מקרה אחד אירע בעיר מודיעין עלית ושם נשכח פעוט בעת שאמו עשתה קניות במרכז המקומי. ובמקרה השני ילדה נשכחה ברכב בעיר בני-ברק ושם במזל עוברי אורח הצליחו להציל את התינוקת שהייתה מיוזעת ומיובשת. מקרים אלו הפכו לנפוצים בעת האחרונה ומנתוני ארגון 'בטרם', ארגון לבטיחות ילדים, דווחו בתקשורת בעשור האחרון 661 מקרים של השארת ילדים ברכב. 30 מן המקרים הסתיימו במוות.

בעבר יצאה הנחיית פרקליט המדינה[1] (הנחייה 2.13) המבקשת "להדגיש את מדיניות ההעמדה לדין של הורים החשודים בהזנחת ילדיהם, בין על ידי השארתם ברכבם, ללא השגחה, ובין במניעת טיפול ובהזנחה מתמשכת, או בכל דרך אחרת - וזאת בכפוף לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה". על פי ההנחיה "בכל מקרי הרשלנות של הורים שהזניחו את ילדיהם, שלא הסתיימו במוות או בפגיעה בילדים. קיים ככלל עניין לציבור בהעמדת ההורים לדין, בשל האינטרס הציבורי בהעלאת רף הזהירות של הורים כלפי ילדיהם, והצורך בהרתעת הרבים". פרקליט המדינה מייחד סעיף נפרד למקרים של השארת ילד ברכב. "חריג לכלל זה עשוי להימצא במקרי רשלנות חד־פעמית ורגעית של הורים, אשר הסתיימו במות ילדיהם. דוגמת השארת ילדיהם ברכב ללא השגחה, שבהם לא יהיה בדרך כלל עניין לציבור בהעמדת ההורים לדין, בשל האסון הכבד שפקד אותם. זאת כאמור בכפוף לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה".

יצאה הנחיה[2] נוספת מפרקליט המדינה, בעניין מדיניות העמדה לדין וענישה של הורים וקרובי משפחה בגין גרימת מוות ברשלנות של בני משפחתם או בגין פגיעה קשה ברשלנות בבני משפחתם. השאלה הנשאלת הינה שאלת העמדתם לדין של הורים אשר גרמו למותם של ילדיהם. סוגיה זו הינה סוגיה העוסקת בהורה אשר מצד אחד גרם למוות של אדם, שמבחינת האינטרס הציבורי ישנו צורך בענישה. ומצד שני, אובדן הילד הינו עונש קשה מנשוא שמוביל למשבר אישי ונקיפות מצפון המלוות את ההורים בהמשך חייהם. הסעיף שעליו יש להאשים הורה אשר שכח את ילדו ברכב וגרם למותו הינו גרימת מוות ברשלנות[3]. רשלנות לפי לשון החוק[4] הינה התנהגות שבמהלכה אדם גרם נזק מבלי שהיה מודע לטיב מעשיו, לנסיבות, או לתוצאות המזיקות של התנהגותו, כאשר האדם הסביר היה יכול להיות מודע לפרטים אלו בנסיבות דומות. אך, פרקליט המדינה בהנחייתו קובע כי יש להתחשב בנסיבות האירוע ורק אז להחליט אם יש צורך להעמיד לדין.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 פוגל – ביזאוי ס. "האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל" מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

"מדיניות העמדה לדין וענישה של הורים וקרובי משפחה בגין גרימת מוות ברשלנות של בני משפחתם או בגין פגיעה קשה ברשלנות בבני משפחתם" הנחיות פרקליט המדינה 2.26 (התשע"ז).

ס' 21 לחוק העונשין