‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תקנת השוק?

תוכן עניינים

מבוא

תקנת השוק במשפט העברי

תקנת-השוק במדינה בהשוואה למשפט העברי

סיכום

ביבליוגרפיה 

תקנת השוק - ענינה במכר ומישכון של מטלטלין גנובים. התקנה הותקנה כדי להסדיר את זכויות הקונה בלי לדעת שהם גנובים ואת זכויות המלווה, המחזיק במשכון, בלי לדעת שהלווה מישכן מטלטלין שלא היו בבעלותו. שכיחות המקרים של המצאות רכוש גנוב בידי רוכשים בתום לב ידועה, כפי שנראה, מימים עברו ועד ימינו. המעילה באמונם של המלווים על-ידי מתן בטוחות או משכונות, שאינם של הלווים, אינה כה נפוצה כמו מקח וממכר ברכוש גנוב, אך גם אינה נדירה, כפי שניתן לראות מההתיחסות לנושא זה במשך כל הדורות.

תקנת השוק הינה כפשוטה, תקנה שמטרתה להיטיב עם השוק, להסיר תקלה בדרכי המסחר של נכסי דניידי, של מטלטלין. מטרה זו מקובלת על אומות העולם מקדמת דנא. תקנת השוק במשמעותה המקורית והמקובלת נועדה לקבוע את הזכויות והחבויות במחלוקת בין בעליו של רכוש שנגנב ממנו לבין מי שקנה את הרכוש בתום לב, מבלי לדעת שהרכוש גנוב. עיקרה של טענת הבעלים היא שרכושו נגנב, לכן מן הצדק לחייב את השבת הגזילה לבעליה ומן הדין לא ליתן תוקף לקנית רכוש ממי שאיננו בעליו ואינו מורשה על-ידי הבעלים למכרו. תשובת הקונה מבוססת על כך שהוא ביצע עסקת רכישה בתום לב, באמונה תמימה שהמוכר הוא בעל הנכס, קנה את הרכוש במיטב כספו ולפיכך אין זה צודק שהוא יהיה הניזוק ויוטל עליו להשיב את הרכוש לבעליו. מחלוקות כאלו אינן נדירות. הן לא היו מועטות בעבר והן רבות בהווה, מהטעם הפשוט שבימינו קיים רכוש רב מסוג של נכסי דניידי, מטלטלין, שערכם רב, אין קושי לגנבם וקל להעבירם ולמכרם לאנשים תמימים וישרי דרך. התלבטות המחוקק בבואו להכריע בין זכות הבעלים לבין טובת הקונה אינה קלה. תחיקה המעדיפה את זכות הבעלים עשויה לגרום חשש בלב הקונה שמא הרכוש המוצע לו לקניה הינו גנוב והוא יפסיד את ממונו, מאידך תחיקה המעדיפה את הקונים מעלה את השאלה אם יש צדק בכך שהבעלים ינזק כאשר איתרע מזלו ורכושו נגנב. כל אומה ומדינה קבעה את דרכה שלה להכרעה במחלוקת שבין הבעלים הנגזל והקונה ההגון1. תקנת השוק במשפט העברי הותקנה בתלמוד ופותחה בפסיקה, בדרכי הפרשנות ובשאלות ותשובות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)