‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסמכות הטבועה של בית המשפט?

ראשי פרקים

א. הצגת הנושא

ב. ה"סמכות הטבועה" ככוח עצמאי

1. הבטחת תפקודו המוסדי של בית המשפט

2. שינוי פסק דין - הארכת מועד לעשיית פעולה הקבועה בפסק דין אזרחי

3. שינוי פסק דין במשפט פלילי

4. עיכוב או העמדת דיון

ג. ה"סמכות הטבועה" ככוח משלים

1. הכוח לקבוע סדרי דין

2. ביטול פסק דין שניתן בהעדר צד וקביעת סדר הדין

3. זימון עדים ביוזמת בית המשפט

4. שלילה מראש של זכות חקירת העד והטלת הוצאותיה

5. השתק פלוגתא

6. מחיקת ערעור על הסף

7. דיונים מקדמיים

8. ניצול הליכים לרעה - כללי

9. אי-הרחבת ה"סמכות הטבועה" כסמכות משלימה במישורים שאינם מישורי סדר דין בבית המשפט

ד. סיכום

ביבליוגרפיה

בתי המשפט נזקקו לנושא סמכותם הטבועה - אם בהתייחסות מפורשת, אם אגב איזכור בלבד - במספר נושאים:

א) שביתת עובדי בתי המשפט - שאחד מביטויה, או ספיחיה הבולטים היה סירוב העובדים להמציא לשופטים את תיקי המשפטים - הביאה את אחד משופטי בית המשפט העליון לכלל מסקנה והחלטה, כי מחדל זה ניתן לריפוי על-ידי הוצאת צו שיפוטי להביא את התיק, אשר הפרתו כרוכה בנקיטת הליכי בזיון בית המשפט. מקור הסמכות להוצאתו של צו כזה הוא בכוחות הטבעיים של בית המשפט.

זה הדין, כאשר מונעים עובדים אלה כניסתם של בעלי דין, או נציגיהם, לבית המשפט, במסגרת סכסוך עבודה. במקרה כזה, נתונה לבית המשפט הסמכות ליתן אותם צווים "אשר יבטיחו את פתיחת שעריו של בית המשפט".

ב) בעיקרון מוקנית לבית המשפט הסמכות הטבועה "להאריך מועד שנקבע בפסק דין לעשיית דבר, אם אי העשיה נובעת מסיבות שלא היתה לבעל הדין שליטה עליהן, והארכת המועד דרושה למניעת אי-צדק". השימוש בסמכות זו אינו מוגבל עוד למקרה יוצא דופן ביותר, כגון מחלתו של בעל דין הגורמת לו לאי-תפקוד מוחלט.

ג) לבית המשפט הסמכות "למנוע שמיעת משפטים שהמקום המתאים לבירורם הוא בארץ אחרת" על-ידי מתן סעד דיוני של "העמדת דיון", או "עיכוב דיון", אם במסגרת הדוקטרינה של

Convenience Non Forum, אם מחוצה לה.

ד ) הסדר בחיקוק של נושא מסוים, כגון בנושא הגשת ערר על שומה, שולל אפשרות היזקקות לסמכות הטבועה.

2. הנושא שלפנינו זכה לכינויים ולתיאורים לא-מעטים, לסירוגין ולחלופין, שבאו לידי ביטוי במטבעות לשון, כגון: "סמכויות בית המשפט מטבע ברייתו"7, "סמכות מכללא"8, "סמכות טבועה"9, "סמכות טבעית"10, "סמכות פנימית"11, "סמכות כללית"12 ו"סמכות עזר"13. אנו נשתמש להלן בכינוי ה"סמכות הטבועה".

בהלכה ובספרות האנגלית נודעת הסמכות הנדונה כ-Jurisdiction Inherent14 ובארצות-הברית סווגה במסגרת ה-Powers Inherent של בתי המשפט15. דומה, כי לא נטעה בהערכתנו אם נאמר, כי מאז ומעולם הקנו מטבעות הלשון האמורות למושג זה סממן המגרה את הדמיון והסקרנות לחקר משמעותו הנסתרת כביכול, אך גם תחושת רתיעה מפני היזקקות למושגים ערטילאיים לכאורה, במיוחד בתחום סמכויות בתי המשפט, המקובל עלינו היום כמוסדר בהסדר תחיקתי מפורש ומפורט. בנסיבות אלו היה מי שכינה את ההיזקקות ל"סמכות הטבועה" כמטאפיזית16 במובנה המושאל, דהיינו, מושג מופשט וערטילאי, שלא ניתן ליישמו כהלכה במציאות17.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)