‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העלמות מס הכנסה של ידוענים?

תוכן העניינים:

מבוא

שאלת המחקר

טענה כי חוקרי רשות המסים מעניקים יחס מפלה לרעה לסלבס

למה מפורסמים שמעלימים מס מקבלים עונשים קלים יותר?

החוקרים עושים עוול

האם מותר לקבל "הנחות סלב"?

פרשת חקירת בר רפאלי ואמהּ ציפי ברשות המיסים

פרשת קובי פרץ ברשות המיסים

סיכום

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: העלמות מס הכנסה של ידוענים כמו בר רפאלי[1], קובי פרץ[2].

בשנים האחרונות נחשף הציבור ללא מעט תיקי חקירה בגין עבירות מס שרשות המסים מנהלת כנגד ידוענים, סלבס. ביניהם, הזמרים אייל גולן, משה פרץ וקובי פרץ, השחקן יהודה ברקן וכן דוגמנית הצמרת, בר רפאלי.

בעבר נחקרו בר רפאלי ואמהּ ציפי ברשות המיסים, בחשד שבר רפאלי קיבלה הנחות סלב ניכרות ולא שילמה מס עליהן, ובחשד שהציגה מצג שווא כאילו מרכז חייה אינו בישראל, מתוך מטרה לחמוק מתשלום מס הכנסה על עבודות מחוץ לישראל. החקירה הובילה להודעה של פרקליטות המדינה שנשקלת העמדה לדין, בכפוף לשימוע, של בר רפאלי והוריה, באשמת עבירות מס. במקביל נדחה בבית המשפט המחוזי ערעורה של רפאלי על קביעתו של פקיד השומה שבשנים 2009–2010 מרכז חייה היה בישראל, וכתוצאה מכך היא תחויב במס הכנסה על הכנסות בסך 16 מיליון ש"ח בשנים אלה. רפאלי ערערה על פסק דין זה לבית המשפט העליון. בהסדר טיעון עם הפרקליטות ביוני 2020, הוסכם כי בר רפאלי תמשוך את ערעורה, ציפי רפאלי תיכנס לכלא ל-16 חודשים ובר רפאלי תרצה תשעה חודשי עבודות שירות, ועל כל אחת מהן יוטל קנס של 2.5 מיליון ש"ח. בספטמבר 2020 אישר בית המשפט את הסדר הטיעון. [1]

ציפי רפאלי ריצתה שנה וארבעה חודשי מאסר (לפני ניכוי שליש) בכלא נוה תרצה בעקבות פרשת העלמות המס של השתיים. בתה, הדוגמנית בר רפאלי, התחילה גם היא ב-21 בספטמבר 2020 לרצות תשעה חודשי עבודות שירות. כך קבע בית משפט השלום בתל אביב שאישר את הסדר הטיעון שעליו חתמו עם הפרקליטות.

בעבר נעצר קובי פרץ על ידי רשות המיסים בחשד שהעלים הכנסות בסך מיליוני שקלים. גם אמרגנו נעצר בגין חשדות על דיווח כוזב, השמטת הכנסות, וסיוע להעלמת מס. במהלך ההליכים המשפטיים הפרקליטות הציעה לפרץ הסדרי טיעון מקלים שכללו קנס בלבד ללא מאסר וללא עבודות שירות אך פרץ דחה את כולן בניגוד להמלצת עורכי דינו. במרץ 2016 הורשע פרץ בהעלמת הכנסות בסך של 5 מיליון ש"ח ובהשמטת מס עסקאות בסך של כ-800 אלף ש"ח, בחמש עבירות של השמטת הכנסות, חמש עבירות של הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים, חמש עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, ועבירות של מס הכנסה, בעבירות מסירת דו"חות הכוללים ידיעה כוזבת ועבירה על חוק מס ערך מוסף. הוא זוכה מעבירת איומים ומחמש עבירות של מסירת תרשומות כוזבות.[1]

הוא נידון לשנתיים מאסר בפועל ולקנס של 175,000 ש"ח. פרץ ערער על הרשעתו ועל חומרת העונש בבית המשפט המחוזי, וב-28 ביוני 2017 דחה בית המשפט את ערעורו על ההרשעה, אך הפחית את עונשו לתקופה של שנה וחצי מאסר. בראשית אוקטובר 2017 דחה נשיא המדינה ראובן ריבלין בקשה שהוגשה על ידי פרץ לחנינה. ב-15 באוקטובר 2017 החל פרץ לרצות את עונשו בבית סוהר מעשיהו. במאי 2018, אישר ריבלין הקלה בעונשו של פרץ, כדי שיעמוד בפני ועדת השחרורים ובתנאי שישולם הקנס האמור. ב-15 ביולי 2018 שוחרר ממאסרו לאחר שעונשו קוצר על ידי ועדת השחרורים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

גלעד מורג "בית המשפט אישר: ציפי רפאלי תיכנס ל-16 חודשי מאסר, בר רפאלי תרצה עבודות שירות" ידיעות אחרונות  13 בספטמבר 2020

ג' גינת "בית המשפט הפחית את עונשו של קובי פרץ לשנה וחצי מאסר בפועל " וואלה חדשות. 2017-06-28.

אלקלעי ע' ביקורת חקירתית, הוצאת רונן (2021)

 Genschel, Philipp; Seelkopf, Laura, eds. (2022). Global Taxation: How Modern Taxes Conquered the World. Oxford University Press.