‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי שלוש בעיות יסוד בהכנת קוד חברות חדש?

תוכן עניינים

א. מבוא. ב. דיני חברות והמשפט האזרחי הכללי. 1. תיאור המצב הקיים. 2. לקחים לחקיקה. ג. הוראות קוגנטיות והוראות דיספוזיטיביות. 1. כללי. 2. ההיקש למשפט האזרחי. 3. "תכנון" מערכות הכוח בחברה על ידי השוק ומגבלותיו. ד. חקיקה מיוחדת לחברות קטנות. 1. כללי. 2. תיאור המצב הקיים. 3. על הנימוקים בעד ונגד חקיקה נפרדת. 4. איזה סוג של חברה צריך לשמש נושא עיקרי לחקיקה?

הוטלה עלי מטעם משרד המשפטים המשימה לחבר טיוטה לקוד חברות חדש בישראל, המלווה בדברי הסבר מפורטים. מטבע הדברים, חיבור רחב היקף כזה מחייב בדיקתן של סוגיות רבות, שהמכנה המשותף שלהן לא תמיד גלוי לעין. יחד עם זאת, ברור גם שלא רצוי לטפל בכל סוגיה כאילו היתה יצור עצמאי; טיפול כזה היה מניב דבר חקיקה מוטלא, שאין בו "חוט שני" ואין בו השקפת עולם. מטעם זה החלטתי להגיש למשרד המשפטים דברי הקדמה כלליים, שגם אם אין בהם כדי להביא למסקנות חקיקתיות יישומיות, יש בהם כדי להבהיר את עמדתי העקרונית, שרישומה יהיה ניכר בגוף פרקי הטיוטה. מאז הגשת דברי ההקדמה למשרד המשפטים כבר חוברו והופצו ארבעה פרקים נוספים, ובהם הצעות להוראות מהותיות רבות. בין השיטין של פרקים אלה יכול הקורא להבחין ביישום העקרונות שפורטו בפרק ההקדמה. בהמשכה של רשימה זו אביא כלשונו את פרק ההקדמה, עם שינויים אחדים המתבקשים מהערות שקיבלתי מקוראי הטיוטה. מטרת פרסומו של פרק ההקדמה בכתב עת זה היא להזמין הערות נוספות מן הציבור הרחב, ולאפשר לקורא המעוניין להטביע את רישומו על ופי הטיוטה הסופית שתונח, בסופו של דבר, על שולחן הממשלה והכנסת.

בפתח הדברים ראוי לציין שטיוטת חוק החברות, שדברי הקדמה אלה מתייחסים אליה, תסטה במידה רבה מן המודל החקיקתי של פקודת החברות (להלן - הפקודה). הפקודה אינה מתיימרת להיות קודקס ממצה בענייני חברות בישראל1. במקום זאת, היא מכילה הרבה הוראות דין טכניות2. בנוסף על כך יש בה מספר הוראות מהותיות הקובעות חריגים להוראות מהותיות אחרות, שהן עצמן אינן חרותות3. פשר התופעה מובן. המחוקק המנדטורי העדיף להסתמך על אוצר הפסיקה של המשפט המקובל כעל המקור המרכזי לדיני החברות בארץ-ישראל, על-פי הדוגמה של החוק האנגלי המקביל4. תפקידו של החוק החרות נתפס אפוא כתפקיד משני של קביעת מודיפיקציות למשפט המקובל, ולא כתפקיד של בורא נורמות משפטיות יש מאין. תפיסה זו לא השתנתה באנגליה עם תיקוני החקיקה שנעשו בה מפעם לפעם, ולפיכך המשפטן עדיין חייב להזדקק לאוצרות המשפט המקובל כדי לדלות מתוכם את הדין5. מאידך גיסא, גישה זו אינה מקובלת ביבשת אירופה, שבה חוקי החברות נושאים אופי קודיפיקטיבי מובהק.

בטיוטה המוצעת, העדפתי בבירור את הגישה האירופית. במישור הפורמלי, בארצנו אבד הכלח על הנוהג של שאיבת דינים מתוך המשפט המקובל6. במישור המהותי ראויים הדינים הפסוקים לרפורמה לא פחות מן הדינים החרותים, ומשתוקנו, אין עוד טעם למנוע מהם את האצטלה הסטטוטורית. איחוד כל דיני החברות בדבר חקיקה מפורש אחד יקל על מלאכת הפרשן ויפשט אותה7.

דברי ההקדמה המתייחסים לקוד ממצה זה נוגעים לשלוש סוגיות. בראש ובראשונה ניסיתי לתת את הדעת על היחס הראוי בין החוק המוצע לתשתית הרחבה של המשפט האזרחי בישראל (פרק ב' להלן). שנית, הבהרתי את עמדתי העקרונית שחוק חברות טוב הוא חוק חברות גמיש, המאפשר מקסימום של התנאה חוזית חופשית לצדדים המעצבים את החברה. ההצדקות היחידות לסטייה מאידיאל חופש החוזים הן באותם מגזרים שבהם ניתן לצפות שמנגנוני השוק הפועלים על חברות לא יהיו אפקטיביים דים כדי להביא את הצדדים המתקשרים לפתרונות אופטימליים (פרק ג' להלן), לבסוף, ניסיתי להצדיק את השקפתי שהמושא העיקרי לטיפולו של החוק החדש צריכה להיות החברה הציבורית הגדולה. בעיותיהן המיוחדות של חברות פרטיות קטנות תזכינה לטיפול נפרד באחד מפרקי החוק (פרק ד' להלן).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

: ברק, רפורמה בדיני חברות, דו"ח ביניים זמני  1.

 : בקר, דיני החברות בישראל  2.

 סעיף 151 לפקודת החברות (נוסח חדש) קובע, שכל חברה תהיה רשאית, בהתמלא תנאים פרוצדוראליים מסוימים ובאישור בית המשפט, להפחית את הונה, ואף קובע רשימת מקרים שבהם ניתן יהיה, באופן מיוחד, לבצע את הפחתת ההון הנדונה. למקרא סעיף 151 עלול להיווצר הרושם המוטעה, שהפחתת הון מותרת כעיקרון לחברות בישראל. האמת היא, שהפחתת הון אסורה באופן עקרוני. העיקרון איננו חרות, אך הוא מופיע במשפט המקובל: Trevor v. Whitworth  12 App. Cas. 409 משמעותו האמיתית של סעיף 151 איננה אלא לקבוע חריגים לכלל הפסוק הזה, ולהדריך את בתי המשפט אימתי מותר לסטות ממנו.

 זהו חוק החברות האנגלי. (23 .C ,5 .(19 and 20 Geo.