‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ריבוי עבירות ועונשים באירוע פלילי אחד?

תוכן עניינים

א. מבוא. ב. יחידת ההרשעה,: דיון בעבירות ביחס של כלילות. 1. מבוא. 2. הלכת נכט. 3. הלכת נבט לאחר חקיקת חוק סדר הדין הפלילי,  ג. יחידת הענישה. 1. מבוא. 2. מבחנים פורמליסטיים. 3. מבחן זהות המעשים. 4. מבחן זהות הטראנסקציה. 5. מבחן זהות האינטרס החברתי המוגן. 6. יחידת הענישה בפסיקה הישראלית הסוטה מהלכת נכט. ד. יחידת הענישה לאור מגמותיו החדשות של חוק סדר הדין הפלילי, ה. סיכום.

החוק הפלילי בא למנוע דרכי התנהגות אחדות. כדי להשיג מטרה זו הוא קובע שמעשים אחדים ייחשבו עבירות פליליות; הוא מגדיר את המעשים או המחדלים הא,סורים, וקובע עונשים שיטילו בתי המשפט על מפירי החוק. לצדה של כל עבירה נקבע העונש (בדרך כלל המקסימלי) שיוטל על העובר עליה. אולם, לא תמיד יש חפיפה בין התנהגותו של הנאשם להגדרת העבירה הפלילית, כי התנהגות אחת עשויה לכלול מספר עבירות פליליות1. העובר על כל אחת מאותן עבירות צפוי לעונש שנקבע לצדה בחוק. העונש נקבע לגבי כל עבירה בנפרד ובלי להתחשב בשאלה אם באותה הזדמנות עובר הנאשם עבירות נוספות2. מכאן מקורה של שאלת כפל העונש. האם בכלל, ומתי, מן הראוי שהעבריין ישא בעונש המתייחס לכל אחת ואחת מן העבירות שביצע בהזדמנות אחת. אנו יכולים לענוש אדם על עבירות פליליות מוגדרות, שביצע, אך אנו מעוניינים לענוש אותו על מעשיו בהתאם לאחריותו הפלילית3. נאשם שעבר מספר עבירות פליליות בהזדמנות אחת, האם מידת אחריותו הפלילית מצדיקה את הענשתו על כל אחת ואחת מאותן עבירות ?4

שאלת כפל העונש הוחמרה עם התפתחות המשפט הפלילי וריבוי העבירות הפליליות. כאשר היה מספר קטן של עבירות, הגדרתה של כל עבירה תיארה התנהגות פלילית. רחבה5. ברם, החקיקה המודרנית מפורטת, והתנהגות אחת עלולה להתאים למספר הגדרות של עבירות6. המחוקק מפצל את ההתנהגות האסורה למרכיביה, ואוסר כל מרכיב ומרכיב בנפרד. כאשר החוק מנוסח כך, אפשר לפרשו כיוצר עבירות נפרדות, או עבירה אחת שעונשה משתנה7. כמו כן קובע המחוקק עבירות שונות שהיסוד העיקרי שלהן זהה, אך בכל אחת מהן יש יסוד נוסף ושונה. כל העבירות באות לאסור אותה התנהגות בעיקרה, אך העונש נקבע לגבי כל אחת מהן בנפרד. נשאלת השאלה, האם מן הראוי לענוש אדם שלגביו הוכחו כל היסודות (כלומר מספר עבירות) בעונשים שנקבעו לכל העבירות? אולי ניתן לומר, שריבוי העבירות בא על מנת לצייד את התובע במגוון אפשרויות להרשעת הנאשם (לפי הראיות שבידיו), ולא על מנת להחמיר בעונש8.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 : O. Kirchheimer, "The Act, The Offence and Double Jeopardy", 58 Yale L.J. 513, 515.

 : Note, "Multiple Prosecution and Punishment of Unitary Criminal Conduct", 56 Minn. L. Rev.  646.

מ' שלגי, "כפל הדין הפלילי" (חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תש''ל) 65-64, 127.

 :Comment, "Statutory Implementation of Double Jeopardy Clauses : New Life for a Moribund Constitutional Guarantee", 65 Yale L. J.  339, 344, n. 25.

 :.U.S. v. Gomez, 593 F. 2d 210 , 212 n. 4.

 .: .Gore v. U.S. 78 S. Ct. 1280; 357 U.S. 386 () ריבוי עבירות יכול להיות גם תו- צאת של חקיקה בלתי מושלמת.:.U.S. v. Martinez, 557 F. 2d. 214, 216 ()