‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אחריות פלילית במקרה של שכרות בדיני עונשין?

תוכן עניינים

1.מבוא

1.1 שאלת המחקר

2. שכרות במשפט הישראלי

3. פן תעבורתי: נהיגה בשכרות

4. הדין הפלילי במצב של שיכרות

5. משפט משווה

6. סיכום ודיון

ביבליוגרפיה

המחוקק הישראלי, כמו מחוקקים אחרים, התייחס בדין להגנה מאחריות פלילית של ביצוע מעשה בשכרות, והבחין בין 3 מצבים:

שכרות כפויה עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו לא יישא אדם באחריות פלילית.

שכרות מדעת עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות, והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת עשוי הוא לשאת באחריות פלילית משום שרואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.

שכרות מכוונת גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, יישא אדם באחריות פלילית למעשיו, מאחר שרואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.

החוק מבהיר כי "מצב של שכרות" הוא לא רק מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, אלא גם סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה. חשוב לציין כי 'שכרות' משמשת הגנה בפני האשמה פלילית רק אם בוצעה ללא מחשבה פלילית. 

בכל שיטות המשפט יש הסדרים מיוחדים במסגרת דיני העונשין, למצב של שכרות; קרי - מצב שבו נמצא עושה העבירה כתוצאה משתיית משקה אלכוהולי או מלקיחת סם. ניתן הבחין, בהקשר זה, בין שני סוגים עיקריים של הסדרים :

הסוג האחד של הסדרים בא לידי ביטוי בהגדרת עבירות שהן מיוחדות לשכרות. בשיטות המשפט השונות מוגדרות עבירות האוסרות על שיכור לעסוק בפעילות מסוכנת. במשפטנו, למשל, אוסר סעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) על שיכור לנהוג ברכב; סעיף 193(ב) לחוק העונשין, (להלן – חוק העונשין), אוסר על "החזקת כלי נשק טעון, סכין או כלי זין קטלני אחר" בידי שיכור; סעיף 27(א) לפקודת מסילות הברזל (נוסח חדש) אוסר על פקיד רכבת להיות שיכור בעת מילוי תפקידו.

ביסוד עבירות אלה מונחת ההנחה שהעוסק בפעילות שהעבירה מתייחסת אליה חייב לפעול בזהירות כדי למנוע את הסכנה לאחד הערכים החיוניים לחברה הצפויה מהעיסוק בפעילות זו. מאחר ששיכור אינו יכול לפעול בזהירות המתחייבת מהעיסוק בפעילות האמורה עליו להימנע מפעילות זו בהיותו שיכור. לא נמנע העושה שהיה שיכור מהעיסוק בפעילות, ישא הוא באחריות פלילית אפילו לא התממשה במקרה הספציפי הסכנה ולא נגרם כל נזק.

הסוג האחר של הסדרים מתייחס למקרים שבהם ביצע העושה את האלמנט ההתנהגותי של עבירה פלילית שאינה מיותרת לשכרות - כגון תקיפה, גרם חבלת גוף, המתה - בהיותו שיכור. במקרים אלה, אם התנהגותו של העושה, למרות היותו שיכור, מקיימת אחר כל היסודות הנדרשים להתהוות העבירה, אין כל צורך בהסדרים מיוחדים לשכרות ועל העושה תוטל אחריות פלילית לעבירה שביצע בהיותו שיכור מכוח העקרונות הרגילים. הצורך בהסדרים מיוחדים לשכרות מתעורר במקרם שבהם, בשעת ביצוע האלמנט ההתנהגותי של העבירה, שללה השכרות אחד מהיסודות הנדרשים להתהוות העבירה. לעניין זה ניתן להבחין בין שני מצבים: (א) "שכרות מלאה" : מצב שבו כתוצאה משתיית משקה אלכוהולי או מלקיחת סם לא היתה לעושה, בשעת ביצוע האלמנט ההתנהגותי של העבירה, יכולת שכלית להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשיו, או אפשרות רצונית לשלוט על התנהגותו. במצב זה אין לעושה בשלב הביצוע כושר שכלי או רצוני להתנהג כדיה (ב) "שכרות חלקית": מצב שבו בשעת ביצוע האלמנט ההתנהגותי של העבירה היה לעושה כושר שכלי ורצוני להתנהג כדין, אלא שבשל השכרות הוא לא היה ער לאחד מהאלמנטים העובדתיים הנדרשים להתהוות העבירה. במצב זה לא ניתן לייחס לעושה בשלב הביצוע יסוד נפשי של מחשבה פלילית.

בשיטות המשפט השונות קיימים הסדרים מיוחדים המאפשרים להטיל אחריות פלילית על עושה שביצע את האלמנט ההתנהגותי של העבירה במצב של שכרות מלאה ולעתים אף במצב של שכרות חלקית, למרות שבשלב הביצוע שללה השכרות את אחד היסודות הנדרשים להתהוות העבירה.

לינק למצגת אקדמית על שיכרות ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ב' (מהדורה שנייה)‏

גיל עשת הטמעת תיקון 39 לחוק העונשין בפסיקה בישראל , הוצאת נבו

גבריאל הלוי‎ ‎תורת דיני העונשין‎ ‎כרך א (הוצאת הקריה האקדמית אונו)

ש"ז פלר דיני עונשין, האונ' העברית ירושלים, המכון למחקרי חקיקה

Vengeliene, V. Bilbao, A., Molander, A. & Spangel, R., V; Bilbao, A; Molander, A; Spanagel, R . "Neuropharmacology of alcohol addiction". British Journal of Pharmacology 154 (2): 299–315

Philips, On Evidence, 13th Edition

Devi G., Castro V. J., Huitink J., Buitelaar D., Kosten T., O'Connor P. "Management of Drug and Alcohol Withdrawal". NEJM