‏290.00 ₪

בשנים האחרונות התרחבו במידה רבה הפערים הכלכליים בין משקי הבית בישראל. ראשיתה של תופעה זו במחצית השנייה של שנות השבעים, ואין היא ייחודית לישראל, אלא היא חלק ממגמה כלל-עולמית. במדינות OECD עלה אי-השוויון בהכנסות מאז שנות השבעים, ובייחוד מאמצע שנות השמונים. עלייה באי-השוויון נרשמה גם במדינות אמריקה הלטינית במהלך שנות השמונים העלייה בפערי השכר נראתה בארצות הברית כבר מתחילת שנות השישים והואצה במידה רבה מאז ונמשכת עד היום. העלייה בממדי אי-השוויון בארצות הברית הואצה מאוד במהלך שנות השמונים. אי-השוויון במדינות המפותחות (ובראשן ארצות הברית) הוסיף לעלות גם בשנות התשעים, אבל קצב עלייתו הואט במידה ניכרת.

מערכת היחסים בין סוג מדידת העוני ובין ועידות העוני מתועדת היטב. הדיון הואשם בכל שהוא "קרב על הגדרות מילוליות וניסוחים". (סטיט ).

אני מקווה שהבנה טובה יותר של מערכת היחסים הזו תעזור למדינאים במאבק. – אלא האנשים שיש להם יכולת פעילה בתהליך המדיני, למשל שרים, נותני שירות לציבור, אקדמאיים או יועצי ציבור.

מניסיוני, יש יותר תלונות על עוני מאשר הבנה שעוני הוא פונקציה של שיטה שיושמה על המצב.

יתרה מכך, למה מכל אין ספור האפשרויות, עוני נמדד בדרך זו ולא בדרך אחרת?

מדידת העוני כוללת טכניקות שמטרתן להפריד בין "עניים" לבין "לא עניים". שיטה זו פותחה במאה ה- 20 ע"י ראננטי ובות' בבריטניה וע"י פילנתרופ, האנטר בארה"ב.

העוני נמדד בד"כ ע"י הכנסה. כך מגדירים מי עני ומי לא. תקציב סטנדרטי הוא שיטת מדידה ישירה בעוד שסף הכנסה הוא שיטה לא ישירה למדידת עוני.

שיטות מדידת עוני ישירות קובעות מהו עוני וכתוצאה מכך מחליטות על סגנון חיים של העני.

בניגוד לכך, שיטות שמבוססות על הכנסה, מייחסות עוני לאנשים שהכנסתם היא פחות ממה שנחשב סטנדרטי, כלומר בודקים את מצבו של האדם העני בהשוואה לשאר האוכלוסייה.

נושא קשור לכך הוא הבטחת הכנסה שהוא סכום הכסף שמשולם לאדם או משפחה שהכנסתם נמוכה מאוד.

מדידת הכנסה וגם הבטחת הכנסה נמדדת באותה צורה- דרך תקציב או דרך בדיקת ההכנסה של המשפחה כפי שהזכרנו קודם, אך יש ביניהן גם הבדלים שיש להם השלכות רבות. בעוד שממשלה, גופי מחקר, אוניברסיטאות וכל מי שרוצה, יכול לחקור את נושא מדידת העוני, הבטחת הכנסה היא עניין ממשלתי בלבד.

ההשפעות המעשיות של השוני הזה קשורות לעוני משרתות אינטרסים של מבצעי מדניות, חוקרים אקדמיים. וכו'. (סטיט ). לדעתי, מדדת העוני מועילה בכך שזה גורם לממשלה לנקוט מדיניות שתתרום לביטול העוני ולשיפור המצב[1].

לממשלה יש אינטרסים להיות מעל קו-העוני ולא להיחשב כמדינה שבה ישנם הרבה אנשים מתחת לקו העוני. קו עוני דורש מהממשלה לתת הסברים לציבור ולהצדיק את רמות הבטחת הכנסה.

ישנה הנחה רווחת על כך שרמות הבטחת ההכנסה נקבעות ומושפעות לפי שיטת המדידה של העוני. ולן שיטת המדידה שנבחרת כדי לקבוע את קו העוני ואת רמת הבטחת ההכנסה היא מאוד חשובה.

שיטת התקציב הסטנדרטי נחשבת ל"קשוחה" בעוד ששיטת בדיקת ההכנסה נחשבת "נדיבה".

ניתן יהיה לטעון שמדידה ישירה נחשבת מחמירה וקפדנית יותר, בגלל שהיא בודקת "אותם", בעוד שמדידת הכנסה בודקת "אותם ואותי" (מבחינת הציבור). אם הציבור מרגיש ביטחון כלכלי, הוא נוטה לחלוק זאת עם העניים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 אחדות ל. על המוחלט והיחסי בהגדרת קו העוני.מכון ון ליר בירושלים.

אינס-קניג, א. שינויים חברתיים וביטחון סוציאלי בישראל.  בטחון סוציאלי, 67: 9-38.

גבאי, י'. "אי שוויון ועוני – ". הרבעון הישראלי למיסים, 27 (108): 7-14.

Alemayehu J, Niek K, Mwangi S. Mwabu, G. "Determinants of Poverty in Kenya: A Household Level Analysis". Preview geda University of Connecticut, Department of Economics, Working papers: -44

Kipnis B. A . "Spatial Concentration, Economic Elite, And Knowledge-Based Economy: The Case Of Metropolitan" Tel Aviv. University of Haifa, Israel.