‏290.00 ₪

סרטון הסבר יוטיוב- וידאו מצולם של העבודה כולה :

https://youtu.be/tmHC3Bz5zUs

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תיקון תקנות סדר הדין האזרחי ספטמבר 2020?

תוכן עניינים

מבוא    

עניינים עיקריים המתבררים במסגרת ההליך האזרחי           

שלבים מרכזיים בניהול הדיון האזרחי בישראל       

מקורות הדיון האזרחי בישראל    

סדרי דין מיוחדים            

סדר דין מהיר     

סדר דין מקוצר  

תקנות סדר הדין האזרחי

היסטוריה חקיקתית של תקנות סדר הדין האזרחי

תיקון תקנות סדר הדין האזרחי ספטמבר 2020

. כתבי הטענות יוגבלו בארכם       

. צמצום בחירת בית המשפט         

. עמידה בזמנים 

. מזכיר משפטי  

. חובה לקיים דיון מקדמי              

. מתי מוחקים תביעה      

. בקשות              

. חזרה לעדויות בעל פה   

. סדר מקוצר בוטל, דיון מהיר נשאר           

. הוצאות משפט

משפט משווה לדין האנגלי             

עניינים עיקריים המתבררים במסגרת ההליך האזרחי לפי המשפט המקובל הבריטי    

הערות והארות - התקנות החדשות בישראל            

עימות בין בכירי מערכת המשפט לבין לשכת עורכי הדין סביב הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי.      

סיכום   

ביבליוגרפיה       

נספח     

טיוטת תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) התשע"ט-2019

דברי הסבר          

במסגרת רפורמה מקיפה בסדר הדין האזרחי נחקק קובץ תקנות חדשות - תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקסד"א" או "התקנות החדשות"), אשר מחליף את התקנות המסורבלות הישנות משנת 1984.[1]

התקנות החדשות נכנסו לתוקף ביום 5.9.2020 (כמפורט בתקנה 180).

 שיטת המשפט המופעלת כיום בסדר הדין האזרחי בישראל נובעת מהשיטה הבריטית[2] והעקרון האדוורסרי. סד"א הוא מכלול הדינים המסדירים את האופן בו מתנהל ההליך (פרוצדורה) של המשפט האזרחי. הליכים אזרחיים מתחילים, לרוב, עם הגשת כתב טענות ועשויים להימשך עד לאחר שלב הערעור. בישראל, דבר החקיקה העיקרי המסדיר את סדר הדין האזרחי הוא תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אותן התקין שר המשפטים לפי הסמכות שהעניק לו חוק בתי המשפט. השיטה האדברסרית היא שיטת משפט המקובלת במיוחד בארצות בהן נהוג המשפט המקובל (לרוב ארצות חבר העמים הבריטי ומדינות שקיבלו את שיטת המשפט הבריטית, ובהן, במידה מסוימת מדינת ישראל), בה משמש שופט (או חבר מושבעים) כמכריע פאסיבי על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניו על ידי בעלי הדין, ואינו לוקח חלק אקטיבי בחיפוש העובדות והכללים המשפטיים שיש להחיל במקרה הבא לדיון.[3]

הפרוצדורה, או "ההליך", הוא הענף המשפטי שאינו עוסק במהותן של הזכויות המשפטיות, כי אם בדרכים בהן ניתן לקבל הכרעה במקרה של סכסוך משפטי. הענף אינו עוסק בשאלה "מי צודק?", "לטובת מי נוטה הדין?", "מי אחראי לנזק שנגרם?", "מי הפר את החוזה?" אלא בשאלות כגון "את מי ניתן לתבוע?", "באיזה סוג של תביעה מדובר?", "לאיזה בית משפט יש להגיש את התביעה?".

ענפי המשפט המהותי, כגון דיני חוזים, או דיני הנזיקין אינם נותנים תשובות לשאלות אלו, אלא מתווים לשופט בפניו מובא המקרה את הכללים המשפטיים לפיהם יש להכריע בדיון. כיצד להביא את העובדות בפני השופט, ומהו ההליך בו יכריע בהן, זהו עניינו של המשפט הדיוני, ובמידה רבה שייכים אליו גם דיני הראיות.

חשיבות המשפט הפרוצדורלי אינה פחותה מחשיבותו של המשפט המהותי[4]. אדם הנתבע על הפרת חוזה, לדוגמה, אם לא יגיש כתב הגנה לבית המשפט במועד, עלול להפסיד במשפט ולהיות מחויב בפיצויים כבדים, גם אם יש בידו הוכחות טובות לכך שלא הפר את החוזה. טעות טכנית בכתב אישום או בניהול ההליך עלולה להביא לזיכויו בדין אף של הרוצח האכזר ביותר.

לסיכום נקודה זו, חשוב לזכור כי גם אם מבחינה מהותית עומד הדין לצידו של צד להליך מסוים, עדיין עליו להקפיד על כל כללי המשפט הדיוני על מנת לזכות בדינו. 

מצגת בנושא סד"א, תקנות סד"א חידושים, סדר דין אזרחי

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

חיים רווה, מיקי הימן, יצחק ברט, יפעת יצחק תקנות סדר הדין האזרחי, הוצאת נבו (2021)

יששכר (איסי) רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים, הוצאת נבו (2021)

Orna Rabinovich-Einy, Are Litigation Outcome Disparities Inevitable? Courts, Technology, and the Future of Impartiality . Alabama Law Review 71(4) 893-979 (2020).

לא חסינה