‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי אונס במקרא לאור מעשה דינה?

תוכן עניינים:

מבוא

1. "ותצא דינה" - מה מטרתה היציאה של דינה?

1.1 האם היה אונס?

1.1.1 מהי משמעות המילה "ענה"?

2. שתיקתה של דינה
3. אונס ומשמעותו במקרא ובמזרח קדום

3.1 התקשרות בין איש לאישה

3.2 התפיסות החברתיות הנוגעות לאונס

4. כנגד מי פשע שכם בן חמור?

סיכום

ביבליוגרפיה

הסיפור על דינה בת יעקב מובא בספר בראשית בפרק לד. על פי המתואר, שכם בן חמור, נשיא הארץ, ראה את דינה בת יעקב ואנס אותה: "וַיִּקַּח אֹתָהּ, וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ". לאחר מכן שכם נקשר אל דינה ורצה לקחתה לאשה. לשם כך הוא הגיע עם אביו למשא ומתן עם בני משפחתה, ואלו לא אהבו את הצעתו לבוא עמם בקשרי חיתון. "הכזונה יעשה את אחותנו", הם אמרו. לאחר שהסכימו לקבל את התנאים של שכם ואביו במרמה, לכאורה בתנאי שכל המקורבים להם ימולו את בשרם, שמעון ולוי הלכו לעירם וטבחו בכולם. יעקב גער בשמעון ולוי על המעשה שהם עשו לשכם ובני עירו. כמה שנים מאוחר יותר, כאשר הוא ישכב על ערש דווי הוא יכנה אותם אכזריים.

הסיפור על אונס דינה מתאר את דינה בת יעקב, נערה שעד לאותו הרגע לא לקחה חלק משמעותי בעלילה. סיפור זה הוא חלק ממחזור סיפורי יעקב, הנמצא בספר בראשית כב, 19-לז, 1. דינה מקיימת יחסי מין מחוץ לנישואין עם אחד מאצילי הארץ, אך הכתוב איננו מוסר שום מידע על מחשבותיה או עמדתה של דינה אלא רק את מה שקורה לה. דינה אינה מדברת בכל מהלך הסיפור ובקושי נמסרים פרטים עליה, ולמעש נראה על פניו שדמותה לא זוכה לפיתוח, ועם זאת, קוראים רבים אפיינו אותה באפיונים שונים. בנוסף, נקודות שונות בסיפור נשארות לא ברורות. פערים אלה מהווים פתח לפרשנויות שונות שישלימו את המידע החסר. בדומה לסיפורים מקראיים אחרים, הסיפור על דינה דורש מהקורא להשלים את הפערים.[1]

פרטים רבים בסיפור על דינה מעוררים קשיים משמעותיים. הקורא נאלץ להשלים מידע חסר, עליו לפרש מילים שונות על ידי השוואה למשמעותן בהקשרים אחרים ועליו לקחת חלק אקטיבי בהבניית המשמעות של הטקסט. קשה לקבוע מהו המסר העיקרי של מחזור סיפורים כלשהו במקרא, כפי שהוא מופיע לפנינו. ספק אם ניתן לדבר על "פשוטו של מקרא", באופן שאינו חורג מכוונתו המקורית של המחבר. קביעה זו נוגעת לטיבה של פרשנות בכלל ופרשנות המקרא בפרט. אולם, עם זאת, לא כל פרשנות נחשבת כפרשנות לגיטימית. על המפרש מקטע כלשהו להיעזר בסימנים מ"עולם" היצירה המפורשת:

הדגשת פעילותו של הקורא בבניית עולם היצירה אין פירושה שמילוי הפערים יכול להיות שרירותי, לפי נהיותיו וטעמו החופשי של הקורא. התהליך מכוון ומוגבל באמצעות חומרי ההתרחשות, התמאטיקה, הרעיונות והקישורים המפורשים שביצירה; באמצעות לשונה ומבנה; באמצעות החוקיות המיוחדת של עולמה, שהוחדרה בקורא החל מצעדיו הראשונים בטקסט; ובאמצעות המערך התפיסתי שאופיה הז'אנרי של היצירה מעורר בקורא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)