‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עקידת יצחק באומנות?

תוכן עניינים

מבוא

פרשנות חברתית

עדי נס

אבל פן:

נושא עקדת יצחק תופס בתרבות ובאמנות הישראלית

העקדה והמציאות הישראלית

יצירות מוקדמות - בין מסורת ללאומיות

משה קסטל

הפן הלאומי - העקדה והשואה

מרדכי ארדון, נפתלי בזם

"כנעניות"

העקדה באמנות דור המדינה

ההקרבה כערך לאומי

המחאה נגד ערך ההקרבה הלאומי

שנות הששים - שנות השמונים

משה גרשוני, קדישמן

משנות השמונים והלאה

פרשנות לאומית: העקדה כסמל לחלום הציוני - אברהם אופק

פרשנות פוליטית: העקדה כשדה ביטוי להשקפות פוליטיות שונות

פרשנות כלל אנושית

צבי לחמן

הפסל "עקדה" של לחמן

פרשנות תיאולוגית

חיים מאור: ביקורת על היהדות

מיכאל סגן כהן: השיבה לטקסט התנ"כי

אבנר בר חמא: אמונה שלמה

סיכום –

ביבליוגרפיה

נספח: תמונות וציורים

 יצירות האמנות על נושא העקדה מקשרות את הסיפור המקראי אל המציאות הישראלית ומפרשות אותו כסיפור בעל משמעות רעיונית - פוליטית וחברתית. היצירות מבטאות מגוון של השקפות על משמעותה של העקדה בקרב החברה הישראלית והתרבות הישראלית. היצירות המוצגות לפניכם מבטאות כמה מההשקפות: קסטל רואה בעקדה ביטוי לאמונה שלמה על פי המסורת היהודית ופירוש שהיא העניקה לסיפור המקראי; בעיני אבל פן היא מבטאת נכונות להקרבה כדי להגשים את החלום הציוני; קדישמן מוחה באמצעות העקדה על קורבנות השווא של מלחמות מיותרות; אופק משתמש בה כדי להצביע על הפער בין חלום בניין הארץ לשברו ודינה שנהב מצביעה דרכה על יסודות קנאיים ובלתי מוסריים הנמצאים במורשת היהודית. דוגמאות אלה ונוספות מבטאות את היחס לעקדה כאל מקור לבחינה ולחשיבה על המשמעות של אירועים היסטוריים חשובים וערכי יסוד מוסריים בחברה הישראלית. (ברטוש, ווייל)

נושא עקדת יצחק תופס מקום מיוחד בתרבות ובאמנות הישראלית. יחסה של האמנות אליו אינו מתמצה בתגובה לסיפור מקראי מרגש. הסיפור הופך למיתוס ולערך שעל פיו החברה הישראלית מתבוננת בעצמה- אברהם, אב האומה הקדמון הופך להיות סמל לאבות בחברה הישראלית ויצחק בנו - סמל לבנים. שניהם מסמלים את ההקרבה הנדרשת כדי לממש את החלום של שיבת ציון והקמת מדינת ישראל, סמל שבתחילתו הוא בעל ערך חיובי וחיוני ובהמשכו זוכה לתגובות של ביקורת ומחאה.

משה קסטל מבטא את התפיסה הדתית המסורתית של סיפור העקדה. סיפור האמונה השלמה של אברהם ויצחק המוכנים למלא במשותף וללא פקפוק את צו האל. אברהם מוצג ככהן דת המוכן להקריב את יצחק. יצחק מתואר ברוח המדרשים כאדם מבוגר שמוכן למעשה מרצונו הטוב כביטוי לאמונה באל. בציורו של קסטל מופיעים המלאך והאיל המבטאים את הצלתו של יצחק ואת היותה של העקדה ניסיון ומבחן לאמונה. הציור ממשיך את התפיסה המסורתית של האמנות היהודית העממית, המציגה את העקדה כמבחן האמונה שעם ישראל עמד בו ובזכותו הוא זכור לטוב לדורות על ידי אלוהיו.

גישה שונה לנושא העקדה מציג אבל פן. פן נולד בלטביה ועוד ביצירותיו המוקדמות בנושא הפוגרומים ברוסיה ביטא את הזדהותו עם הממדים הטראגיים של גורל העם היהודי. כשעלה לארץ החליט להקדיש את אמנותו לציור התנ"ך. ציורי העקדה שלו משקפים את רצונו לבטא דרך הפרשה המקראית הקדומה את גורלו של העם היהודי כעם סובל ומקריב. פן מדגיש בציורו את ההתייסרות המשותפת של האב ובנו ואת חרדתו של אברהם מפני המעשה שאותו הוא מצווה לעשות. עיניו של אברהם מביטות בצופה בצער. הוא מחבק את יצחק העקוד אל המזבח ופניו כבושות בחיקו של אברהם האוחז במאכלת. האיל אינו מופיע ביצירה, מה שמעצים את היסוד הטראגי. עבור פן העקדה מסמלת את הסבל היהודי ההיסטורי. תפיסה זו מייצגת את יצירות האמנות הרואות בעקדה סמל הקרבה לאומי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרופ' אביעד קליינברג, איך לא להאמין בלי להתנצל, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב 

הרשקו, שלי. יצירתיות אמנותית כצומת שינוי וצמיחה. להבות הבשן