‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התרת נישואין?

בהחלטה זו דן נשיא בית המשפט העליון (י' כהן) בהשפעת המרת-דת שלא נרשמה על פי פקודת העדה הדתית (המרה),(להלן : "פקודת ההמרה") על סמכות השיפוט בעניני התרת נישואין.

המדובר בבני-זוג אזרחי המדינה ותושביה. המבקש (להלן: "הבעל"), שנולד יהודי, נשא את המשיבה (להלן: "האישה"), שהיא נוצריה קתולית, ברוסיה, ומנישואיהם המשותפים נולדו להם שישה ילדים.  נישאו שנית בכנסיה קתולית ביפו, וכעבור שנתיים, היינו, הוטבל הבעל בכנסיה יוונית-קתולית ביפו יחד עם ששת ילדיו, ומאז נחשב לנוצרי-קתולי. יצויין, כי המרת דתו של הבעל מן הדת היהודית לדת היוונית-קתולית לא נרשמה על פי פקודת ההמרה.

 פנה הבעל בבקשה לנשיא בית המשפט העליון לפי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), (להלן: "חוק התרת נישואין"), על מנת שיקבע שיפוט בענין התרת נישואיו (בבקשתו העלים את עובדת התנצרותו ונישואיו לאישה בכנסיה הקתולית). האישה הודיעה, שהיא מתנגדת להתרת הנישואין, וכי אינה מוכנה להתגרש ממנו. במהלך בירור הבקשה בפני נשיא בית המשפט העליון פנה הבעל לבית הדין הרבני וביקש לחזור ליהדות, ובית הדין הרבני החליט, במרץ 1983, כי לאחר שהבעל "טבל לשם חזרה ליהדות וקיבל על עצמו לשמור כל המצוות, הרי הוא חזר ליהדות והוא יהודי". גם המרה זו, כקודמתה, לא נעשתה בהתאם להוראות פקודת ההמרה ולא נרשמה כנדרש על פי פקודה זו.

כב' הנשיא החליט לדחות את בקשת הבעל לקביעת שיפוט לפי חוק התרת נישואין משני הנימוקים הבאים:

1. (א) לפי סעיף 1 לחוק התרת נישואין, סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לקבוע שיפוט מוגבלת רק למקרים שבהם ענין התרת הנישואין אינו בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי. על פי סימן 54(1) לדבר המלך במועצה, מוקנית לבתי הדין של העדות הנוצריות סמכות שיפוט ייחודית בעניני נישואין וגירושין של חברי עדתם, שהם אזרחי המדינה. לפיכך, אין לנשיא בית המשפט העליון, במקרה דנן, סמכות לקבוע שיפוט לפי חוק התרת נישואין. שכן : "בעת הגשת הבקשה שלפני היו שני בני הזוג בני העדה היוונית קתולית, ועל כן, על פי הוראת סעיף 54(1) הנ"ל, יש לבית הדין של העדה היוונית-קתולית שיפוט יחודי לדון בענין הגירושין"2. (כל עוד לא נאמר במפורש אחרת, ההדגשות כאן ובכל מקום אחר ברשימה זו שלי - מ' ש'.)

(ב) אמנם, המרת דתו של הבעל מן הדת היהודית לדת היוונית קתולית לא נרשמה על פי פקודת ההמרה, אך "עובדת אי הרישום של ההמרה הראשונה אינה יכולה לשמש לטובתו של המבקש כדי לשלול את השתייכותו לעדה היוונית-קתולית בעת הגשת הבקשה"3.

(ג) שובו של הבעל ליהדות אין בכוחו לשלול את סמכות בית הדין של העדה היוונית-קתולית לדון בענין התרת הנישואין של בני-הזוג נוכח האמור בסעיף 2(4) לפקודת ההמרה, הקובע כי "למרות כל המרת-עדה, יוסיף השיפוט בעניני נישואין, גירושין ומזונות להיות בידי אותו בית-המשפט ששפט בענינים אלה לפני ההמרה, אלא אם כן נעשו גם הבעל גם אשתו חברים לעדה דתית אחרת". מכאן : - "החזרה ליהדות לא יכלה על כן לגרום לשינוי בשיפוט, גם אם אתעלם מכך, שההמרה השניה לא נרשמה על פי הוראות הפקודה".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מ' שאוה, "כללי השיפוט וברירת הדין בעניני התרת נישואין" עיוני משפט א  125, 139-140.

פ' שיפמן, דיני המשפחה בישראל (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט אתי ע"ש הרי סאקר, תשמ"ח 61;

א' מעוז, "מעמדו של מומר" משפטים ז (תשל"ז) 442, 448, 449.

 דברי השופט אגרנט בע"א 98/47 האלו נ' האלו, פ"ד ב 16, 31 (מול האותיות ד-ה').

מ' שאוה, "השפעת המרת דת על סמכויות השיפוט בעניני המעמד האישי" עיוני משפט י (תשמ"ד) 177, 184-190.