‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי כניסה מרצון למצב של התגוננות?

תוכן עניינים

מבוא

הרציונל שבהטלת האחריות

התנאים להטלת אחריות

סיכום

ביבליוגרפיה 

בע"פ 88/83, 61 שוקרון נ' מדינת ישראל 1 התייחס בית-המשפט העליון בהרחבה להלכה שנפסקה בפרשת הורביץ2, שלפיה עילת ההתגוננות המוגדרת במסגרת הגנת הצורך (היום בסעיף 22 לחוק העונשין) 3אינה עומדת:

"לטובת מי שהכניס ראשו ביודעין ושלא כדין אל תוך המצב שגרם להתקפה עליו"4.

בית-המשפט, מפי השופטת נתניהו, היה אמנם בדעה כי:

"אפילו נתעלם מהלכת הורוביץ . . . נגיע למסקנה כי המערער לא הראה שעמד בתנאים הנדרשים בסעיף 22 להגנת הצורך"5.

אולם -

"מאחר שנטענה הטענה כי הערכאה הראשונה (שהרשיעה את המערער בהסתמך על הלכת הורוביץ) שגתה בדרך בה הגיעה להרשעה, ולעומת זאת באת-כוחה המלומדת של המדינה ביקשה לתמוך את ההרשעה אף בנימוק היחיד כי מאחר שהמערער הכניס עצמו ביודעין למצב שבו מצא עצמו נאלץ לעמוד על נפשו, קיפח את הגנת הצורך, מצאתי לראוי להבהיר את ההלכה ולהעמידה על מכונה" (ההדגשה במקור)6.

מטרתי ברשימה זו היא להעמיד את עצם הטלת האחריות הפלילית על מי שהכניס את עצמו מרצון למצב של התגוננות על בסיס שונה.

בפרשת שוקרון הבהירה השופטת נתניהו, כי הלכת הורוביץ מבוססת על הכלל:

"השולל את הגנת הצורך ממי שנאלץ להתגונן על נפשו רק משום שהשתתף מרצונו בתיגרה, גם אם נקט להגנתו בדרך היחידה האפשרית ולא עבר על המידה הדרושה (כמצוות סעיף 22 לחוק)" (ההדגשה הוספה)7.

ברשימה זו אראה כי אין הצדקה לשלול את עילת ההתגוננות ממי שהשתתף מרצונו בתיגרה, אלא יש להטיל עליו אחריות לעבירה, שאת היסוד העובדתי שלה הוא ביצע מתוך התגוננות, בהתאם ליחסו הנפשי בשלב שבו הוא הביא את עצמו למצב של התגוננות.

השוני בין הגירסה המוצעת כאן לבין הלכת הורוביץ איננו שוני באופן הצגת הדברים בלבד. להבדל בין שתי הגירסאות האמורות יש - כפי שיובהר - חשיבות עקרונית : הרציונל שביסוד הטלת האחריות הוא שונה, ומעשית : התנאים להטלת אחריות בהתאם לכל אחת משתי הגירסאות יהיו שונים וממילא גם ישתנה היקף האחריות.

לפרשת הורוביץ עצמה התייחסתי במקום אחר8. ההבהרות שנתנה השופטת נתניהו בפרשת שוקרון להלכה זו מחדדות את הצורך להעמיד את הלכת הורוביץ על בסיס שונה. אתייחס אפוא ברשימה זו להבהרותיה של השופטת נתניהו בפרשת שוקרון. הבהרות אלו הובאו, אמנם, במסגרת אמירת-אגב, ולפיכך אין באמור ברשימה זו כדי לשנות את התוצאה המעשית של פרשת שוקרון. למרות זאת, אני רואה חשיבות מיוחדת להבהרת בסיס האחריות והיקפה במקרים של כניסה מרצון למצב של התגוננות, וזאת בשל חוסר תמימות-הדעים בשאלה, האם מן הראוי להטיל אחריות פלילית על מי שהכניס את עצמו מרצונו למצב של התגוננות9. המחלוקת בשאלה זו מצאה ביטוי גם במסגרת המשפט הישראלי. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 פ"ד לח(2) 617 (להלן : פרשת שוקרון).

 ע"פ 410/71 הורוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 624 (להלן : פרשת הורוביץ).

 סעיף 22 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, (ס"ח תשל"ז 864, בעמ' 222. להלן : חוק העונשין).

 : ,(1984 ,Jerusalem) Law Criminal in Causa in Libera Actio ,Gur-Arye .M

100-96 .pp

 סעיף 21 לחוק העונשין.