עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית פשעי מלחמה בישראל, עבירות הסתה ,שידול, המרדה (עבודה אקדמית מס. 2852)

‏290.00 ₪

38 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2852

עבודה סמינריונית פשעי מלחמה בישראל, עבירות הסתה ,שידול, המרדה

שאלת המחקר

האם הסתה היא מקרה פרטי של המרדה? האם יש קשר בין הסתה להמרדה. מתי שידול יחשב להסתה ולהיפך ?

תוכן עניינים

מבוא

הצגת הנושא

שאלת המחקר

שידול

התנאים להטלת אחריות מכוח סעיף א

היסודות הנפשי והפיסי בשידול

עיקרי פעולת השידול

מדוע יש לחייב את המשדל

מדוע יש לפטור את המשדל

הסתה

ביטוי כהסתה

מידת ההסתברות הנדרשת

סיכום

ביבליוגרפיה

ספרות

פסיקה

למשבר הקורונה יש השפעה ניכרת על ישראל והעולם. מערכת הבטחון[1] ובטחון הפנים עסוקות במציאת מכונות הנשמה וברכש למערכת הבריאות הקורסת. תופעה של המרדה כנגד הוראות הבידוד של הקורונה הן נדירות ונצפו במעט במגזר החרדי והערבי.

מרידה יכולה לבעבע ברמת המיקרו כשעובדים רבים הוצאו לחל"ת ולא שולמה משכורתם או ששולמה באיחור. קבוצות כלכליות נכנסו למצוקה כלכלית בשל המשבר[2].

השידול, בדומה לסיוע ולניסיון, הוא צורה של התנהגות ענישה, הנגזרת מן הביצוע העיקרי והמושלם של העבירה[3]. השידול הינו תרומה ראשית, אך עקיפה ("חיצונית"), לאירוע עברייני. המשדל הוא שותף ראשי, בשל תרומתו המהותית והמכריעה להתרחשות העבירה, שהרי הוא "האב הרוחני" של העבירה, וללא תרומתו – לא היה המבצע העיקרי ניגש לביצוע. עם זאת, תרומתו הינה עקיפה, משום שהיא מחוץ למהלך הביצוע העיקרי של העבירה[4]. היסוד העובדתי שבשידול לעבירה מתבטא "בהתנהגות בעלת אפקטיביות פוטנציאלית, העשויה להשפיע מנטאלית על המשודל, שיקבל את ההחלטה לבצע את העבירה, יעד השידול"[5]. ההתנהגות עשויה להיות מגוונת, כמפורט בסעיף 30 לחוק העונשין. היסוד העובדתי של השידול כולל גם רכיב נסיבתי, בגדרו נדרש, בין היתר, קיומו של משודל הטעון הנעה מנטאלית לשם קבלת ההחלטה לבצע את העבירה.

על פי החוק המשדל חייב באחריות מופחתת יחסית לזה שעשה את המעשה. זוהי אמנם עבירה נגזרת אולם לא של מבצעים ביחד אלא של משדל שאמר לחברו לבצע פעולה מסוימת. במקרה הנפוץ ביותר הוא שידול לזנות וכן מקרים של שתיקה ושל "שב ואל תעשה" כמו אי מניעת פשע.

אין כל ספק שהשידול במחדל מהווה סיבה בלעדיה אין לביצוע העבירה. לעומת זאת אי מניעת הפשע הנדונה בסעיף 263 לחוק העונשין אינה מהווה גורם הכרחי שכזה. הפשע היה מתבצע בין כך ובין כך (כלומר אם האדם שידע על הפשע לא מנע אותו, כלל לא היה יודע עליו)

על פי הדיון לעיל כמעט כל המסקנות מובילות לכך כי המשדל יהיה חייב באחריות פלילית. הדבר נובע מדיון פילוסופי (רולס ואחרים) וכן מדיון במשתנים פסיכולוגיים המראים כי אדם יכול להיות מושפע מאחרים ואם לא היה מושפע לא היה מבצע את הפעילות הלא חוקית.

"תרומתו של המשדל לביצוע העבירה באה לידי ביטוי ביצירת ובהיווצרות היסוד הנפשי הדרוש לעשייתה אצל המשודל". (ציטוט ממאמרו של ש"ז פלר "הקשר הפלילי מול השותפות לדבר עבירה", שם, בעמ' 237), הקשר ה"בין-מוחי" הנדרש הינו חד-כיווני, מהמשדל למשודל. אולם, על השידול להיות מופנה כלפי אדם או בני-אדם מסויימים, ולא כלפי קהל שלם, במקרה האחרון ייתכן שתתגבש עבירה ספציפית כגון זו שבסעיף 166 לחוק העונשין. יש לציין שגם "שידול שרשרת" הינו עניש (כלומר מצב בו א משדל את ב לשדל את ג לבצע עבירה מסויימת. אם לא נוצר "קשר בין-מוחי" בין ה"משדל" ובין ה"משודל", עדיין תיתכן הרשעה בנסיון שידול ,הסתה). להסרת ספק אפשרי יובהר כי אין לייחס חשיבות למלה "יעץ" שבסעיף 26(3) לחוק העונשין, שכן דרך שידול זו כלולה במלה "שידל" שבאותו סעיף, כך שהייעוץ הוא בעצם חלופה מדומה לשידול.

לאור האמור לעיל מבדילים קרמניצר וגנאים בין הסתה להמרדה. משודל אינדיבידואלי מול מוסתים בלתי מסוימים: המשדל כשותף לדבר עבירה מגודר בסעיף 30 לתיקון מס' 39 לחוק העונשין כ"המביא אחר לידי עשיית עבירה בעידוד, בדרישה...." הגישה המקובלת במשפט הישראלי והרווחת במשפט הקונטיננטלי, היא שהמשודל צריך להיות פרט מסוים או קבוצה מוגדרת ומסוימת. כלומר השידול כצורה עבריינית נותן "ביטוי ליחס בין פרט לפר, משדל למשודל, ולא גם ליחס בין פרט לבין קהל מקום שהפרט מסית, מדיח, מתסיס קהל בלתי מוגדר, ללא הבדל הזהות הפרטית של הנמנים על אותו קהל, לבצע עבירה פלילית"[1].

לעומת זאת, גורסים אחרים שלצורך השידול, אין נפקא מינה אם המשודל הנו פרט, קבוצה מסוימת ומוגדרת, או קהל רחב בלתי מסוים ובלתי מוגדר: כלומר, הדחה בפומבי לקהל רחב בלתי מסוים ובלתי מוגדר לביצוע עבירה פלילית נופלת בגדר השידול, כביצוע עקיף וכנגזרת מהביצוע[2].

לדעת קרמניצר וגניאים הגישה השניה לא מתיישבת עם האופי של השידול כביצוע עקיף של העבירה ועם הערך החברתי המוגן על ידיה שידול. הדרישה של מסוימות המשודל מתחייבת מאופיו של השידול ומהערך החברתי המוגן על ידו.

השידול הנו צורה עבריינית הבאה להרחיב את הטלת האחריות הפלילית מעבר למבצע, גם על המשדל שלא הייתה לו יד בביצוע הפיזי של העבירה הפלילית. תרומתו בביצוע העבירה הפלילית הנה עקיפה, שכן הוא משאיר בידיה מבצע את ההחלטה אם לגשת לביצוע ואת השליטה על עצם הביצוע, והוא איננו משתתף בביצוע גופו. תרומתו של המשדל הנה משמעותית ועיקרית, משום שבלעדי תרומתו לא היה המבצע ניגש לביצוע העבירה. לאור האמור לעיל, הוא נחשב לאביה הרוחני של העבירה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ס' שהב משפט פלילי-ביטחוני (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2019)

גנאים ח', מ ' קרמניצר הסתה, לא המרדה ההמרדה בדיני העונשין:הדין המצוי והדין הרצוי נייר עמדה עמוד 18

ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין (המכון למחקרי חקיקה ומשפט השוואתי , האונ' העברית, ירושלים, תשנ"ב)‏ כרך ב, עמ' 3

ע"פ 2796/95 פלונים נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 388, 404


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת