‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הירושה על-פי דין לאור התיקון לחוק הירושה?

תוכן עניינים

א. הרקע לתיקון החוק ומטרת התיקון

ב. עקרונות הירושה על-פי דין לאור התיקון לחוק

1. עקרון החלק המשתנה

2. הגדלת חלקו של בן-הזוג

3. שבירת עקרון הפרנטלות

4. מניעת התנגשות בין הפיסקאות השונות בסעיף 11(א) לחוק

5. תחולת עקרון הייצוג וחריגיו

(א) כללי: הסייגים לעקרון הייצוג וגלגוליהם

(ב) הסייגים לעקרון הייצוג - הקשיים המעשיים

(ג) הסייגים לעקרון הייצוג - הקשיים העיוניים

6. ביטול ההבחנה בין ילדי המוריש

7. המנעות מהדרת קרובי משפחה מן הירושה

8. הסתלקות מירושה: הרחבת חופש הברירה של המסתלק ושינוי תוצאותיה של הסתלקות כללית

9. דירת המגורים

10.הידועים בציבור כבני-זוג

ג. הוראות המעבר

1. כללי

2. תחולה מפרעית של הסדרי הירושה על-פי דין

3. תחולה מפרעית של ההסדרים בדבר קיום צוואה

4. תחולת ההוראות בדבר הסתלקות מירושה

גלגולים מרובים עברה היוזמה לתיקונו היסודי של סעיף 11 לחוק הירושה, 1 החל מתזכיר הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 7),  2 עבור דרך הצעת החוק3 ועד לנוסח הסופי של חוק הירושה (תיקון מס' 7), עיקרה של היוזמה בשאיפה לשים קץ להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, סמוך לאחר קבלתו של חוק הירושה, בעניין פינקלשטיין נ' פינקלשטיין5. באותו מקרה נדרש בית המשפט העליון לפרשנותו של סעיף 11(א) לחוק הירושה וליחס בינו לבין סעיפים אחרים של החוק. הילכת פינקלשטיין ביקשה לקבוע את חלקו של בן-הזוג בירושה, כאשר יורשים יחד עמו יורשים אחרים המפורטים בפיסקאות השונות של סעיף קטן (א) האמור. ההלכה באה לענות על הקושי בקביעת חלקו של בן-הזוג במקרה זה, לאור העובדה שעל-פי כל אחת מן החלופות בסעיף קטן (א) זכאי בן-הזוג לחלקים שונים בירושה.

בפסיקה ובספרות המשפטית הועלו אפשרויות שונות לקביעת חלקו של בן-הזוג במקרה זה. הצעה אחת היתה להעניק לבן-הזוג את החלק הקטן מבין החלופות החלות באותו מקרה6. אפשרות נוספת, אותה הזכיר השופט זילברג בפסק-דינו בעניין פינקלשטיין,7 היתה להעניק לבן-הזוג את החלק הגדול דווקא מבין החלופות האמורות. האפשרות השלישית - זו שנתקבלה להלכה בעניין פינקלשטיין - היתה לחלק את העזבון חלוקה רעיונית בין היורשים השונים, זולת בן-הזוג, ואזי להעביר לבן-הזוג את החלק היחסי המגיע לו מחלקו של כל יורש על-פי החלופה התופסת באותו יורש8.

הילכת פינקלשטיין השתרשה בפסיקתו של בית המשפטה העליון ודחקה מפניה את ההצעות האחרות אותן סקרנו לעיל9. היא הוחלה, הלכה למעשה, בכל מקרה בו התחרה בן-הזוג עם יורשים אחרים שהשתייכו לחלופות שונות של סעיף קטן 11(א) לחוק10. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ס"ח 80, להלן: חוק הירושה (תיקון מס' 7).

 ע"א 83/68 פינקלשטיין נ' פינקלשטיין, פ"ד כב(1) 618 (להלן: עניין פינקלשטיין).

 : ע"א 237/68 צוקרמן נ' צוקרמן, פ"ד כב(2) 782 (להלן: עניין צוקרמן); ע"א 727/80 מולר נ' רבר, פ"ד לו(3) 584 (להלן: עניין מולר). לסיוגה ולבאורה של הילכת פינקלשטיין: ע"א 739/68 פחימה נ' פחימה, פ"ד כג(1) 630. : ע"א 292/77 מרג'ייה נ' ג'ובראן, פ"ד לג(2) 34, 39 (להלן: עניין מרג'ייה).

 : א' מעוז, א' רוזן-צבי, "ירושת בן הזוג", הפרקליט לו (תשמ"ד) 5 (להלן: מאמרנו).

 : י' שילה, "חוק הירושה, בראי הפסיקה" עיוני משפט ג (תשל"ג) 34, 39; וראה נוסחאות החישוב המסובכות המופיעות אצל א' שטינלאוף, "ירושת קרובי המוריש לצד בן הזוג" משפטים א (תשכ"ט) 420.