‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי איזון אינטרסים בתחום הזכות לחופש-ביטוי של העיתונות בשעת חירום?

ראשי פרקים

א. מבוא

ב. חופש הביטוי – היבטים חוקתיים

ב. 1. צידוקי חופש הביטוי

ב.2. מעמדו של חופש הביטוי

ב.3 סוגי הגבלות חוקתיות על חופש הביטוי

ג. מבט חוקתי על חופש הביטוי בשעת חירום

ג.1. שעת חירום - מקורות סמכות חוקתיים

ג.2. תקנות ההגנה (שעת חירום)

ג.3. חופש הביטוי ואיזונו החוקתי

ג.4. מבחן "הוודאות הקרובה" להגבלת חופש הביטוי

ג.5. יישום מבחן "הוודאות הקרובה"

ג.6. חופש ביטוי בשעת חירום בהצעת חוק חוקה ומשפט

ד. חופש העיתונות

ד.1. הצנזורה הצבאית - מקורות הסמכות החוקתיים

ד.2. חופש העיתונות מול הצנזורה

ד.4. חופש הביטוי וחופש העיתונות - למי?

ה. משפט משווה

ה.1. ארצות הברית

ה.2. בריטניה

ו. סיכום

ביבליוגרפיה

 עבודה זו תסקור את היקף ההגנה שניתנת לחופש הביטוי (ולחופש העיתונות[2]) בשעת חירום וכן מחשבות על היקפו הראוי.

משפטו המפורסם של וולטיר "איני מסכים עם דבריך אך אחרף את נפשי על מנת להגן על זכותך לומר אותם"[3] מעלה את שאלת ההיקף הראוי של חופש הביטוי. שאלת ההיקף הראוי דורשת מענה לשאלת ההצדקות לחופש הביטוי ולאמרה מאין זו. ראשית, יוצגו ההצדקות המרכזיות לחופש הביטוי ותרומתו של זה להשגת מטרות אלו. לאחר מכן תהא התייחסות לשאלת מעמדו הנורמטיבי של חופש הביטוי בעקבות המהפכה החוקתית והפסיקה שבאה לאחריה וכן בסוגי הגבלות שונים על חופש הביטוי.  

בשלב זה תהא פניה לדון בחופש הביטוי ובאיזון החדש שנוצר בעתות חירום של מלחמה או משבר לאומי אשר לעיתים מולידות צורך ממשי בהגבלת חופש הביטוי ומעניקות לאינטרס הציבורי של שמירה על שלום הציבור משקל רב יותר בעומדו כנגד חופש הביטוי.

 תחילה יוצגו מקורות הסמכות של שעת החירום ואתמקד בתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945.[4] אבחן את השינוי התפיסתי לעניין התקנות שחל במשך השנים עם התפתחותה של מערכת המשפט הישראלית ובייחוד השפעת חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[5] על האיזון בין צרכי הביטחון לחופש הביטוי. לאחר מכן אתייחס למבחן הוודאות הקרובה של פסק-דין קול העם[6] ואסקור את הפרשות העיקריות שיישמו נוסחה זו ברצף ההיסטוריה. בנוסף, יצויין היחס בין סוגיית חופש הביטוי והגבלתו לבין סוגיית הנאמנות למדינה. יוצגו פסקי-הדין המרכזיים בעבירות המרדה ועידוד למעשי אלימות ואת השלכותיהם של הפסיקות על החקיקה בנושא. בסיום הפרק השלישי תוצג הצעת חוק חוקה ומשפט לעניין חופש הביטוי בשעת חירום.

הפרק הרביעי יעסוק בחופש העיתונות ובצנזורה הצבאית. ייבחן הוויכוח העיקרי ביחס למושג "עיתונות חופשית" והקשרו לדמוקרטיה מודרנית. בנוסף, יהיה דיון בסיבות ההיסטוריות שיצרו את מציאות יחסי עיתונות- צנזורה בישראל. לאחר מכן ייסקרו מקורות הסמכות של פקודת העיתונות 1933[7] ואת ההוראות המרכזיות המגבילות את חופש העיתונות ואבחן ע"י פסקי דין מרכזיים את התנגשות בין השניים. לסיכום הדיון בחופש ביטוי ובחופש העיתונות תוצג בקצרה טענה הנוגעת להפליה בהענקת הגנה על חופש הביטוי והעיתונות ותוצג סקירה קצרה של פסקי דין המתארים היקף אחר להגנה הניתנת לחופש הביטוי כאשר המבקשים אותו אינם מקרב אוכלוסיית הרוב היהודי.

הפרק החמישי יעסוק במשפט משווה. יידון מעמדו של חופש הביטוי בארצות-הברית, כמשתמע מפרשנותו של התיקון הראשון לחוקה ואת הדוקטרינה השלטת בארצות-הברית לפגיעה בחופש הביטוי, קרי Clear and present danger test. לאחר מכן תיבחן השפעתה של החקיקה האנטי-טרוריסטית על היקף ההגנה על חופש הביטוי ועל האיזון בינו לבין ביטחון הציבור בעת חירום. לסיכום הדיון בארצות-הברית, תעשה השוואה בין התמודדות שתי המדינות, ישראל וארצות-הברית עם השפעות הטרור והשפעותיו על המבחנים שנקבעו לבחינת היקף ההגנה הניתן לחופש הביטוי בשעת חירום. תוצגנה דיעות מלומדים הגורסים כי על אף השוני בי שני המבחנים, החלתם למעשה, מטה את כף הליברליות לטובת ישראל, למצער, מביאה לתוצאות דומות.

לסיום, תוצגנה התמורות שחלו במעמדו של חופש הביטוי בבריטניה בהשפעת התפשטות תופעת הטרור העולמית, אשר דומות במידה ניכרת לאלו אשר קרו בארצות-הברית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גור-אריה מ' "זכויות אדם והמשפט הפלילי המהותי" משפטים כרך נ', (2020)

עמיחי כהן מלחמות הבג"ץ – המ הפכה החוקתית ומהפכת הנגד, המכון הישראלי לדמוקרטיה וכנרת זמורה דביר, פרק עשירי, (2020)

Balkin, Jack M., The Fiduciary Model of Privacy (September 26, 2020). Harvard Law Review Forum, Vol. 134, No. 1 (November 2020)