‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי חיובים מקבילים?

תוכן עניינים

א. רעיון ההקבלה והשילוב וטעמו;

ב. יסוד אובייקטיבי או סובייקטיבי להסדר;

ג. מהותו של דין השילוב: הגנה או תנאי;

ד. חיובים מקבילים וחיובים עצמאיים;

ה. חיובי המכר;

ו. החיובים בחוזי השכירות והעבודה;

ז. חיובי הקבלנות והשותפות;

ח. חיובים לא חוזיים;

ט. הפיכת חיובים מקבילים למוקדם ומאוחר, או להיפך;

י. קיום או נכונות לקיים כתנאי לזכות הנושה;

יא. המצב הנוצר עקב אי-נכונות לקיים מצד מתקשר אחד או מצד השניים.

חיובים מקבילים הם חיוביהם של הצדדים בחוזה הדדי אשר עומדים זה מול (או קבל) זה, משום המועד המשותף שבו מגיע קיומם במקרה הספציפי ומשום תלותם ההדדית מבחינה תולדית (גנטית) לפי תבנית העיסקה. במצב זה קובע הדין כלל תיפקודי לקיומם בד בבד. על-ידי כך חיובים מקבילים זה לזה נעשים חיובים שלובים זה בזה.

היסוד לדין השילוב ברור ופשוט. בכריתת חוזה הדדי, כל אחד מהצדדים נוטל על עצמו חיוב תמורת חיובו של השני; מבטיח קיום על מנת לקבל קיום מחברו. השוויון והאיזון הנובעים ממצב זה היו מופרים אילו הטילו על מתקשר אחד לקיים את חיובו ללא תלות בקיום מצד המתקשר האחר (או, לפחות, נכונותו לקיים). על-ידי כך היו מטילים עליו מתן אשראי על כורחו ומעמידים אותו בסיכון שלא נטל על עצמו מרצונו הטוב. דין השילוב חותר, איפוא, לשמור ולהגן על ההדדיות של חוזה הדדי. אם, כתוצאה מאותו רעיון, הדין מזכה את המתקשר שלא קיבל את התמורה בזכות להשתחרר כליל מחבותו (ביטול החוזה בשל הפרה), על אחת כמה וכמה מן הראוי לזכותו בזכות לדחות את הקיום מצדו עד אשר יקיים הצד השני. לעומת ביטול החוזה זהו ביטוי מתון יותר וארעי יותר לכוח הסינאלאגמה (התמורה) בחיי היחס החוזי, כלומר לכוחה התיפקודי.

חוזה הדדי עשוי להיות מכשיר משוכלל ויעיל יותר מחוזה חד-צדדי, שבו חובת קיום מוטלת על אחד בלבד. בזה האחרון, כל פעם שאין רגש ההגינות מספיק להניע את החייב למלא את הבטחתו, אין לסמוך אלא על כפיית המנגנון המשפטי על-ידי עיצומים אשר עלותם רבה ופעולתם איטית. לעומת זאת, בחוזה הדדי ניתן למשפט להישען על האינטרס העצמי של כל אחד מן המתקשרים לקבל את התמורה. לפיכך, מעמידים לרשות כל מתקשר את אמצעי הלחץ שבאיום לבטל את החוזה שהצד השני הפר, או גם - בטרם יינקט צעד דראסטי זה - לעכב את הקיום המגיע ממנו כל עוד השני אינו מקיים או אינו מוכן לקיים. בדרכים אלו ניתן למתקשר לדאוג להגנתו המונעת והסנקציונית כאחת.

ואולם, יש גבולות לשימוש אפשרי ברעיון השילוב. רעיון זה אינו הולם במידה שווה את כל החוזים, אף בתחום החוזים ההדדיים. ההיזדקקות לו קלה יותר ומועילה יותר בקשר לחיוב שקיומו, משני הצדדים, הוא בגדר נתינה ולכן פעולה העשויה להיות פעולה רגעית (כגון מסירת נכס ותשלום מחיר) - מאשר בחיוב לעשיה או לאי עשיה המשכית כנגד חיוב לתמורה כספית, כגון חיוב לעבודה או להשכרה בשכר (להלן פרק ו). מצד אחר, לא תמיד יחול הדין הנדון, הואיל והוא דיספוזיטיבי ולכן המתקשרים בני חורין לסטות ממנו. ואפילו המשפט עצמו - כך יש להבין - אינו מרשה להפעילו כאשר חיוב זה או אחר בעל אינטרס ציבורי ולכן לא ניתן להיתלות בקיום חיובו של הזולת (להלך פרק ו).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 על כך im Schuldverhaltnisses vertraglichen des Struktur Die ,Rheinstein .M

of History A ,Holdsworth .W.S ; .sqq 192  Berlin) Recht amerikanischen-anglo

75-74  VIII Law English.

 . ס"ח 98; להלן: חוק המכר.

 . ס"ח 118; להלן: חוק החוזים הכללי.

 . ע"א 348/81 מנדל גלמן נ' טובול, פ"ד לח(3) 757, 760;

ע"א 614/78 מלכין נ' גייר, פ"ד לג(3) 773, 779;

ע"א 409/78 גולן נ' פרקש, פ"ד לד(1) 813, 817 (דברי השופט בכור);

ע"א 604/79 ברמן נ' יאיר, פ"ד לה(2) 701;

ת"א (חי') 652/74 כהן נ' ארביב, פ"מ תשל"ה (2) 87.