‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות משפטיות של חוסים ומפגרים?

תוכן עניינים

א. הצגת הנושא

ב. הגדרת מיהו מפגר

1. הגדרת המפגר בחוק

2. משמעות הגדרת המפגר

3. יישום ההגדרה במישור האזרחי

4. יישום ההגדרה במישור הפלילי

ג. סידור מפגרים במוסדות ופתרונות חלופיים

1. מדיניות ואידיאולוגיה

2. ייצוג המפגר בהליכים לסידור מוסדי

3. נהלים לסידור מוסדי בחוק

ד. הטיפול במפגר: אחריות, זכויות ופיקוח

1. האחריות לאיבחון ולהתאמת שירותים

2. הבדלי הגישה בין מערכת-הסעד למערכת-החינוך

3. זכויות החוסים במוסדות לטיפול נאות

4. זכויות החוסים לחינוך

5. התנאים לניהול מעון למפגרים

6. סיפוק הצרכים הגופניים

ה. כושרו המשפטי של המפגר הבגיר

1. הגבלת כושרו המשפטי של המפגר

2. מינוי אפוטרופוס

3. אמצעי הפיקוח על האפוטרופוס

4. הגנה על אינטרסים של מפגר שאינו פסול-דין

ו. זכויות הפרט של המפגר

1. כללי

2. הזכות להינשא

3. הזכות להוליד ילדים

ז. סיכום

חוק מיוחד ראשון לטיפול במפגרים הוא חוק הסעד (טיפול במפגרים) עד חקיקתו חלו על מפגרים ההוראות הכלליות של חוק שירותי-הסעד בלבד. הוראות אלה נוגעות בקבוצות-אוכלוסייה הנזקקות - מחמת מצבן הגופני, הנפשי או השכלי - לסיוען של רשויות-הרווחה. תחולתו הכללית של חוק שירותי-הסעד - המשמש מסגרת כללית לפעולתן של רשויות-הסעד המקומיות, האחראיות למתן שירותים ישירים לנזקקים המתגוררים בתחום-שיפוטן - לא הופקעה לגבי המפגרים בעקבות החוק המיוחד שנתקבל כעבור יותר מעשר שנים. מסקנה זאת בוטאה במפורש בדברי-ההסבר להצעת-החוק: "מאחר ששירותי סעד רבים ניתנים היום באמצעות הרשויות המקומיות (חוק שירותי הסעד,  מחייב כל רשות מקומית להקים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם), מוצע כי גם שירותים למפגרים תספק הרשות המקומית, או איגוד ערים." מה, אם-כן, מטרתו של חוק ספציפי זה, וכיצד משתלבות הוראותיו בהסדר הכללי שנקבע בחוק שירותיהסעד?

בדברי-ההסבר הכלליים להצעת-החוק מנוסחת מטרת-החוק כדלקמן:

"המטרה העיקרית של החוק המוצע היא להעמיד על בסיס תחוקתי ומחייב את ההסדרים הנוגעים לטיפול במפגרים. עברו שנים מאז קיבלה הכנסת את החוק לטיפול בחולי-נפש אך עד היום לא נקבעו בחקיקה הישראלית האמצעים לטיפול במפגרים וטרם הוגדרו זכויותיהם וחובותיהם של המפגר, האחראי עליו והמוסדות שצריכים לשרת אותו. הנסיון להסדר סוגיה זו בדרך של חוק הוא ביטוי להכרת החברה בזכות המפגר לקבל טיפול, שעד היום ניתן לו רק בחסד. "

ניתוח הוראות-החוק לטיפול במפגרים מבליט את הפער הרחב שבין המטרות המוצהרות לבין המטרות המוגשמות. הוראות-החוק מוקדשות לסמכויות הרחבות שהוקנו לפקידי-סעד ולוועדת-האיבחון בכל הקשור לאיתור ולאיבחון מפגרים הנזקקים לטיפול ולהתוויית תוכנית טיפולית מותאמת לצרכיו המיוחדים של המאובחן. במידת הצורך, נקבעו בחוק גם אמצעי-כפייה לאכיפת תהליכי-האיבחון או דרכי-הטיפול כלפי מפגר או כלפי בני-משפחתו, כאשר אינם משתפים פעולה עם הגורמים המוסמכים ומסרבים לבצע את הוראותיהם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 חוק הסעד (טיפול במפגרים) , ס"ח 132

חוק שירותי-הסעד,  ס"ח 103

 דברי הסבר לסעיף 2 להצעת חוק הסעד (טיפול במפגרים),  ה"ח 132.

 ד' שניט, "אישפוז כפוי: כלפי מי, על-ידי מי ועל סמך מה", עיוני משפט ח  529-533.

א' אבירם וד' שניט, טיפול פסיכיאטרי וחירויות הפרט: אישפוז כפוי של חולי-נפש בישראל (זמורה, ביתן, מודן, ת"א).

 י' בזק, אחריותו הפלילית של הלקוי בנפשו (קרית ספר, מהדורה 2, ירושלים) 110-47.