‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי צדדים להסכם קיבוצי?

תוכן עניינים

א. מבוא

1. הצגת הבעייה המשפטית

2. הבהרת חשיבות הבעייה המשפטית

(א) דוגמה ראשונה - מעמד של הסכם קיבוצי או של הסדר קיבוצי

(ב) דוגמה שנייה - סמכות ההתדיינות המשפטית בסכסוך קיבוצי והאפשרות להיות צד לאותה התדיינות

(ג) דוגמה שלישית - כשירות לתת הודעת-צינון לפני שביתה

3. הצגת התנאים הסטטוטורים המכשירים להיות צד להסכם קיבוצי

(א) תנאי ראשון - ארגוני עובדים ומעבידים

(ב) תנאי שני - יציגות

ב. ארגוני-עובדים וארגוני-מעבידים

1. חופש ההתאגדות

2. המקורות המשמשים להגדרת ארגוני עובדים ומעבידים

3. ארגון-עובדים כיסוד משפט העבודה המאורגן

4. תחולת כללי מניעות בנושא המעמד כארגון-עובדים

5. חתימה פורמלית

6. סימני-ההיכר

(א) חברות

(1) מספד מינימלי של חברים

(2) סוג החברים

(3) טיב החברות: אישית

(4) טיב החברות: וולונטרית

אא. שלבי הוולונטריות

בב. התערבות המעביד

גג. הסדרי-בטחון ארגוניים

(ב) יסוד ההתארגנות

(1) קיום עצמאי

(2) קיום של קבע

(3) רצון לפעולה משותפת

(ג) מטרות

(ד) תקנון

7. פעולה באמצעות אורגנים

(א) מבוא

(ב) מעמד ההסתדרות הכללית וחוקתה

(ג) מועצת-פועלים 

(ד) הסתדרות מקצועית ארצית

(ה) ועד-עובדים

(ו) ועד ארצי

ג. יציגות

1. מושג היציגות

2. יציגות לענין הסכם קיבוצי מיוחד

3. יציגות לענין הסכם קיבוצי כללי

4. מהות הקשר המשפטי בין העובדים לבין ארגון-העובדים היציג

5. יחידת-המיקוח

6. חברות כפולה נוגדת

ד. סיכום ומסקנות

המבנה הארגוני של מערכת יחסי-העבודה הישראלית מבליט את העובדה, שרוב העובדים השכירים מועסקים במקומות-עבודה מאורגנים. דרך-המלך לקביעת תנאי-העבודה של ציבור העובדים המאורגן הינה באמצעות ההסכם הקיבוצי, כמשמעותו של מושג זה בחוק הסכמים קיבוציים. החוק קובע מסגרת של דרישות, החייבות להתמלא על-מנת שיוענק להתקשרות מסויימת מעמד של הסכם קיבוצי. הדרישה המרכזית מבין הדרישות האלה עוסקת בתנאי הכשירות להיות צד להסכם האמור. בהתמלא הדרישות הקבועות בחוק, מוענק להתקשרות מעמד של הסכם קיבוצי, בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים. הכרה זו מקנה להסכם הקיבוצי סמכות והשלכות, החורגות מן ההשלכות של כל חוזה רגיל, הנבחן על-פי דיני חוזים בלבד2. עיקר השוני מתבטא בהכרה בתוקפו של ההסכם הקיבוצי כמקור במשפט-העבודה האוטונומי, שהינו נורמטיבי וקוגנטי כאחד, ובהיקף תחולתו הרחב ועליונות הוראותיו על-פני נורמות ממישורים אחרים, אישיים וקיבוציים3.

בחיבור זה ננסה לעיין במכלול הבעיות, שמעלה שאלת הכשירות להיות צד להסכם קיבוצי. הדיון מיועד לנתח את החקיקה והפסיקה הישראליות בסוגייה, ולהאיר את עיני העוסקים במערכת יחסי-העבודה הקיבוצית במבוך ההלכתי שנוצר, במיוחד בעקבות שינויי הגישה והתפישה בשאלות אלה, הבאים לביטוי בפסיקת בית-הדין לעבודה ופסיקת בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק. בחינת שאלת הכשירות להיות צד להסכם קיבוצי מתחייבת כיום גם לאור מיגוון ארגוני העובדים והמעבידים המתפקדים בשדה-העבודה, והאורגנים הרבים המופעלים באותה מסגרת. במהלך המבוא, יוצגו עיקרי הנושאים, אשר בניתוחם יעסוק חיבור זה, והנימוקים המצדיקים לייחד להם את הדיון במסגרתו. נוסף לבניית המודל המידגמי של תנאי הכשירות, המסמיכים להיות צד להסכם קיבוצי, נשתדל גם להציג כמה שאלות, אשר נשארו עדיין, לעניות דעתנו, פתוחות, ואשר יציבותה של מערכת יחסי-העבודה מחייבת, שארגוני העובדים והמעבידים יתנו עליהן את הדעת. זאת בתקווה, שארגוני העובדים והמעבידים ימצאו, אולי, את הדרך להכניס את התיקונים הדרושים בתקנוניהם, עד כמה שתיקונים אלה מתחייבים מאותן השאלות הפתוחות שיוצגו במהלך הדיון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דב"ע לה/7-3בן ושמעון - מדינת ישראל, פד"ע ז 120, בע' 139 

דב"ע לה/4-1 רשות-הנמלים - ברקת, פד"ע ז 425, בע' 432-430;

דב"ע מב/125-3 עיריית תל-אביב - ירוחם תבור, פד"ע יד 176;

דב"ע מב/121-3 מדינת-ישראל - אלי ניצן, פד"ע יד 255; ע"א 94/69