‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הסדרים קיבוציים?

תוכן עניינים

א. הצגת הנושא

ב. מקור ההגדרה של ההסדר הקיבוצי

1. התייחסות החקיקה למונח הסדר קיבוצי

2. האלמנטים מהם מורכב המושג "הסדר קיבוצי" בהתאם לפסיקה

(א) משמעות האלמנט הראשון: הסדר

(ב) משמעות האלמנט השני: קיבוצי

ג. הגדרת ההסדר הקיבוצי

1. ההסדר הקיבוצי כמושג-על

2. הגדרה שיורית

ד. סיווג הסדרים קיבוציים

1. הסדרים קיבוציים - עקב פגם בכשירות הצדדים

(א) פגם בכשירות הצדדים כשמדובר בהסדר קיבוצי דו-צדדי

(ב) פגם בכשירות הצדדים כשמדובר בהסדר קיבוצי חד-צדדי

(1) הסדר קיבוצי חד-צדדי כתוצאה מהיעדר כשירות משפטית

(2) ראיית הסדר קיבוצי חד-צדדי כהסדר קיבוצי דו-צדדי בפועל

2. הסדרים קיבוציים - עקב פגם במהות ההתקשרות

(א) היעדר תוקף חוזי מחייב

(1) היעדר תוקף חוזי מחייב כשמדובר בהסדר קיבוצי חד-צדדי

(2) היעדר תוקף חוזי מחייב כשמדובר בהסדר קיבוצי דו-צדדי

(ב) התנאים להכרה בתוקף חוזי של הסדר קיבוצי

(ג) ההנמקה לשלילת התוקף המשפטי המחייב

(ד) משמעות הסכם ג'נטלמני לפי גישת בית-הדין לעבודה

(ה) פרשנות אפשרית אחרת לכוונת הצדדים המתקשרים בהסדר קיבוצי או למהותו של הסכם ג'נטלמני

3. הסדרים קיבוציים - עקב פגם בנושא המוסדר

4. הסדרים קיבוציים - עקב פגם הנובע מאי-קיום התנאים הצורניים המהותיים

ה. נפקותו המשפטית של ההסדר הקיבוצי

1. משמעות הנפקות המשפטית המוגבלת של ההסדר הקיבוצי במישור הקיבוצי

(א) טיבם של הסעדים שניתן לתבוע בגין הפרת הוראות הסדר קיבוצי

(ב) מידת המחויבות ל"שקט תעשייתי"

(ג) תוצאות פקיעת הסדר קיבוצי לתקופה מסוימת

(ד) צד לסכסוך כשמדובר במקום-עבודה המוסדר בהסדר קיבוצי

(ה) תביעת-נזיקין בעילה של גרם-הפרת-חוזה כשמדובר במקום עבודה המוסדר בהסדר קיבוצי

(ז) התדיינות בסכסוך קיבוצי המעוגן בהסדר קיבוצי

(1) דרכים אפשריות להקניית סמכות עניינית לברר סכסוך המעוגן בהסדר קיבוצי

(2) סמכות עניינית לברר סכסוך המעוגן בהסדר קיבוצי מכוח סעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה

(3) סמכות עניינית לברר סכסוך המעוגן בהסדר קיבוצי שלא בשירות הציבורי

2. משמעות הנפקות המשפטית הפחותה של הסדר קיבוצי במישור האישי

(א) מקור הנפקות הנורמטיבית של הוראות ההסדר הקיבוצי

(1) תנאי מכללא

(2) נוהג

(3) חוזה לטובת צד ג

(ב) טיבה של הנפקות הנורמטיבית של הוראות ההסדר הקיבוצי

(1) ויתור במישור האישי בזמן קיומו של ההסדר הקיבוצי

(2) שינוי במישור האישי בזמן קיומו של ההסדר הקיבוצי

(3) ביטול חד-צדדי מצד מעביד של תניה בחוזה-העבודה האישי שמקורה בהסדר קיבוצי שנעשה לתקופה מסוימת בזמן קיומו של ההסדר הקיבוצי

(4) ביטול חד-צדדי מצד מעביד של תניה בחוזה-עבודה אישי שמקורה בהסדר קיבוצי לתקופה בלתי-מסוימת בזמן קיומו של ההסדר הקיבוצי

(5) משמעות הנורמטיביות לאחר שפקע תוקפו של ההסדר הקיבוצי

ו. סיכום

השיטה של קביעת תנאי-העבודה האינדיבידואליים באמצעות המשא-ומתן הקיבוצי, אשר החליף את המשא-ומתן האישי, קיבלה גושפנקא סטטוטורית במסגרת חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1.1957 החידוש שבחוק הסכמים קיבוציים הוא בקביעת מסגרת של דרישות החייבות להתמלא על-מנת שהתקשרות מסוימת תוכר כ"הסכם קיבוצי". דרישות אלה כוללות: 2א. תנאי-כשירות של הצדדים המתקשרים, המחייבים שיהיו ארגון-עובדים יציג מצד אחד ומעביד או ארגון-מעבידים מצד שני; 3ב. קביעה בקשר למהות ההתקשרות בין הצדדים להסכם הקיבוצי, החייבת להיות בעלת תוקף חוזי מחייב; 4ג. תחימת מסגרת הנושאים היכולים להיות מוסדרים במסגרת של הסכם קיבוצי, בעיקר בהקשר של תנאי-העבודה ויחסי-העבודה; 5ד. אלמנטים צורניים קונסטיטוטיביים של כתב וחובת הגשה לרישום6.

עם התמלא הדרישות הקבועות בחוק, כאמור בארבעת ההקשרים דלעיל - מוענק להתקשרות מעמד של "הסכם קיבוצי" בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים. הכרה זו מקנה להסכם הקיבוצי תוקף והשלכות החורגים מההשלכות של כל חוזה רגיל, הנבחן לפי חוק החוזים (חלק כללי),  בלבד. עיקר השוני מתבטא בהכרה בתוקפו של ההסכם הקיבוצי כמקור במשפט העבודה האוטונומי, שהינו נורמטיבי וקוגנטי כאחד, ואשר על-פיו מעוצבים חוזי-העבודה האישיים של העובדים, שההסכם הקיבוצי חל עליהם; 8וכן במעמד המיוחד של ההסכם הקיבוצי, המשתקף בעליונות הוראותיו על-פני נורמות חוזיות אחרות, המעוגנות במישור האישי או הקיבוצי9.

אחת השאלות, שהיה צורך להתמודד איתן בעקבות חקיקת חוק הסכמים קיבוציים, היתה, עד כמה מיסוד שיטת המשא-ומתן הקיבוצי במסגרת ההסכמים הקיבוציים פוסל, כשלעצמו, כל דרך קיבוצית אחרת לקביעת תנאי-העבודה האישיים. השאלה, כפי שבית-הדין לעבודה הציב אותה, היא: "האם עם חוק הסכמים קיבוציים בא הסוף להסדרים קיבוציים שאינם מהווים הסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק, או שמא ממשיכים השניים להתקיים זה בצד זה.".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ס"ח 63 (להלן: חוק הסכמים קיבוציים).

דב"ע לה/7-3בן ושמעון - מדינת-ישראל, פד"ע ז 120, 139 (להלן: עניןבן ושמעון).

 לענין הכשירות להיות צד להסכם קיבוצי: סעיפים 1-4 לחוק הסכמים קיבוציים; גם: ר' בן-ישראל, "צדדים להסכם קיבוצי", עיוני משפט יב (תשמ"ז) 29; ר' בן-ישראל, ההסכם הקיבוצי (סדן, תשל"ז) §§ 76-82; בן, : דב"ע לג/7-4 אוניברסיטת תל-אביב, ואח' - ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטת תל-אביב, ואח', פד"ע ה 85 (להלן: ענין אוניברסיטת תל-אביב); דב"ע לד/30-3 ערד תעשיות כימיות בע"מ - פלד, ואח', פד"ע ה 431; דב"ע מב/2-5 ההסתדרות הכללית - אגודת העובדים הבכירים בפז, ואח', פד"ע יד 367 (להלן: ענין פז).

סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים.

סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים: כן: דב"ע לט/115-3 חברת ששת הכוכבים בע"מ - פישלר, פד"ע יא 169 (להלן: ענין ששת הכוכבים); דב"ע מג/1-4 הוועד הארצי של עובדי בתי-החולים הממשלתיים, ואח' - מדינת-ישראל, פד"ע טו 3 (להלן: ענין בתי-החולים): דב"ע מד/3-4 איגוד קציני-הים - רשות-הנמלים בישראל, פד"ע טז 18 (להלן: ענין איגוד קציני-הים).