‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגבלת חופש העיסוק של עובד מכוח חוזה?

תוכן עניינים

מבוא: חופש העיסוק

הגבלת חופש העיסוק

הגבלת חופש העיסוק והחובה לשמור על סוד מקצועי ועל ידע סודי של המעביד

הגבלת חופש העיסוק בתקופת קיומם של יחסי עובד-מעביד

הגבלת חופש העיסוק לאחר סיום יחסי עובד-מעביד

הגבלה של חופש העיסוק בהסכם קיבוצי

משפט משווה

אימתי תהיה הוראה בחוזה המגבילה את חופש העיסוק בטלה

סמכות שיפוט

"תקנת הציבור" להגבלת חופש העיסוק בחוזה עבודה

משפט עברי

סיכום

ביבליוגרפיה

זכותו של אדם לעסוק במקצועו יכול שתוגבל על-ידי רשות שלטונית, ויכול שתוגבל בחוזה. ענייננו בחיבור זה רק בהגבלה מכוח חוזה עבודה, אולם למען שלמות התמונה נסקור את הדין באשר להגבלת הזכות בכללה, בטרם ננתח את נושא חיבורנו.

1. הגבלה על-ידי רשות שלטונית

"מקצוע או אומנות שהמחוקק עשה סייגים או הגביל הגבלות בצורת תנאים מוקדמים לתופסים בהם, אין אדם רשאי לעסוק בהם, אלא אם קיים תחילה תנאים מוקדמים אלה"[1]. לאותם תנאים מוקדמים, המהווים את הסייג "יאה הפירוש על דרך הצימצום, על מנת שהסייגים להגבלת חופש העיסוק וכן הסמכויות להסיר את ההגבלות או מקצתן יקויימו בקפידה יתירה"[2].

בעלי תפקידים שבידיהם הסמכות לשלול רישיון לעיסוק (כגון פנקסי ימאי)[3], חייבים בטיפול זהיר וקפדני, מאחר שמדובר בזכות האזרח לעסוק במקצועו[4], פקיד ציבור הפוסל אדם להשתתף במכרז, למרות שהתמלא תנאי מוקדם להשתתפותו (רישום קבלן מכוח החוק)[5], חייב להצדיק את מעשהו, מאחר שיש בכך "לכאורה משום פגיעה באחת מחרויותיו, במקרה זה חופש העיסוק"[6]. רשות רישוי, הדנה במתן רישיון לעסק, חייבת "לשקול שיקול נאות את איכות החיים של דיירי הבית בו נמצא העסק, של דיירי הסביבה ואת הצורך להגן על זכותו של אדם לחופש העיסוק בכלל"[7].

המחוקק, כאמור, רשאי להגביל את זכות היסוד של חופש העיסוק בדרך של חקיקה[8]. ואכן, הוא עשה כן "מתוך השקפה שטובת הציבור דורשת הטלת הגבלות כאלה, בין כדי להגן על הציבור בפני אנשים העלולים לנצל לרעה את חופש העיסוק, ובין כדי לרכז ולהסדיר ענפי כלכלה שונים"[9].

הלכה היא, ש"הוראת חוק ברורה וחד משמעית תפורש כפשוטה וכמשמעותה גם אם היא באה להגביל חירות יסוד"[10], וזאת מאחר ש"לאור העדרה של חוקה, הקובעת מעמדן המשפטי של זכויות היסוד האזרחיות, אין כיום הגבלה על ההוראות, אותן ניתן לכלול בחקיקה הראשית הרגילה". אך חקיקת משנה, שעניינה הגבלתן של חירויות יסוד, כגון חופש העיסוק, תחייב רק אם בחקיקה הראשית הוקנתה למחוקק המשנה "סמכות ברורה גלויה ומפורשת לטפל בסוגיה האמורה בדרך ההגבלה או האישור".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

 שלומית יניסקי-רביד "חופש העיסוק, עבר הווה עתיד " משאבי אנוש: ירחון 242 12

יצחק לובוצקי סיום יחסי עבודה, הוצאת לשכת עורכי הדין

Blanpain, Prof. R., (University of Leuven, Belgium), Editor. The InternationalMcGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)

 Encyclopaedia for Labour Law and Industrial Relations