מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה סמינריונית שפיטה מינהלית - דין רצוי (עבודה אקדמית מס. 2788)
290.00 ₪
22 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2788
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי שפיטה מינהלית?
לכאורה דעתם של חכמים נוחה מן המצב הקיים בתחום השפיטה בעניינים מינהליים, ובמיוחד מן המצב בקשר לערכאה המוסמכת לדון בעניינים כאלה. המצב בתחום זה, כפי שנקבע עם ראשית השלטון המנדטורי בארץ-ישראל, נשאר בעיקרו ללא שינוי עד היום. הוראות החוק המנדטוריות שקבעו את סמכותו של בית-המשפט העליון כבית-משפט גבוה לצדק נתגלגלו לאחר הקמת המדינה, ללא שינוי מהותי, בסעיף 7 לחוק בתי-המשפט. לאחרונה הועתק סעיף זה אל סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה1. סעיף זה, אף שניסוחו גרוע, הועתק משם לכאן כלשונו, פסיק לא נגרע ממנו, כדי להבהיר הבהר היטב שאין כוונה לשנות כהוא זה את הסמכות של בית-המשפט הגבוה לצדק. יתירה מזאת, רק סמכות זאת נקבעה בחוק היסוד בלשון מפורטת ומורכבת, שאינה הולמת מסמך חוקתי, שעה שהסמכויות של בתי-המשפט האחרים, כפי שנאמר בסעיף 16 לחוק היסוד, "יהיו לפי חוק". התוצאה המשונה היא שאדם המעיין בחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), ימצא שם את פירוט הסמכויות של בית-המשפט המחוזי, בית משפט-השלום, בית-המשפט לעניינים מקומיים ובית-המשפט לתביעות קטנות, אך לא ימצא אף סימן וזכר לסמכות הרגילה של בית-המשפט העליון, כאילו אין לו לבית-משפט זה סמכות אלא הסמכות המפורטת באותו חוק, כלומר, לדון בדיון נוסף, במשפט חוזר ובשאלה הקשורה למתן חנינה או להפחתת עונש על-ידי נשיא המדינה. וכל כך למה? בעיקר כדי להעניק לסמכות של בית-המשפט הגבוה לצדק, כפי שנתגבשה במשך השנים, הגנה מיוחדת מפני אפשרות של התנכלות על-ידי הממשלה באמצעות אותה הוראה של חוק יסוד: השפיטה המשריינת את החוק מפני פגיעה על-ידי תקנות לשעת חירום2. לא זו בלבד, אלא צריך אף להניח כי הסעיף המפרט את סמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק יכלל, בסופו של דבר, בחוקת ישראל, וכך תינתן לו, על פרטי פרטיו, גם הגנה מיוחדת מפני שינוי כלשהו על-ידי חוק רגיל. מכל אלה מתבקשת לכאורה המסקנה כי המצב בתחום זה טוב עד כדי כך שאין צורך ואין כוונה לשנותו. ולא היא. ראשית, יש טעמים טובים בזכות שינוי המצב הקיים, ושנית, יש ויש כוונות והצעות לשנות מצב זה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
סימן 43 לדבר המלך במועצה וסעיף 7 לפקודת בתי-המשפט.
חוק יסוד: השפיטה, סעיף 22
י' זמיר, השפיטה בעניינים מינהליים (המכון למחקרי חקיקה ומשפט אתי ע"ש הרי סאקר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הדפסה שניה), 18-3.
ע"א רביבו נ' בנטוב והמועצה המקומית אופקים, פ"ד לט(4) 494.