‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השביתה הפוליטית?

תוכן עניינים 

א. הצגת הבעייה

ב. השביתה הפוליטית - עמדת בית המשפט העליון

ג. השביתה הפוליטית - הבעייה המשפטית

ד. השביתה הפוליטית - גישה חדשה

ה. שביתה פוליטית - עמדת משפט העבודה הבינלאומי

ו. שביתה פוליטית - הצעות אופרטיביות

שביתה פוליטית מעניינת נדונה בבית הדין לעבודה בקשר לאירועים שאירעו ברמת הגולן בעקבות החלתו של המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לפי חוק רמת הגולן. מתיאור העובדות בפסק הדין בעניין חטיב נלמד, כי העותרים הם תושבי רמת הגולן, בני העדה הדרוזית שאינם אזרחי מדינת ישראל, אשר הועסקו ברמה בתפקידי הוראה על-ידי מדינת ישראל. במחאה נגד חוק רמת הגולן ובמגמה להניע את ממשלת ישראל לא להחיל את הוראותיו על האיזור, פרצה ברמת הגולן שביתה על רקע פוליטי, וזו התבטאה, בין היתר, בהעדרות מן העבודה של חלק ניכר מתושבי האיזור. השביתה האמורה החלה באמצע שנת הלימודים ונמשכה ברציפות עד כשלושה שבועות לאחר המועד שהיה קבוע לסיום שנת הלימודים. העותרים, כל אחד מיוזמתו האישית, החליטו להשתתף בשביתה ומטעם זה הפסיקו, החל מהיום הראשון של השביתה, להתייצב לעבודתם בשירות המדינה. העותרים נעדרו מהעבודה ברציפות עד לאחר תום שנת הלימודים, מבלי שביקשו או קיבלו רשות ממעבידתם להעדרותם זו מהעבודה. לעותרים נשלחו מכתבים מטעם מנהל המחוז של משרד החינוך, שבהם הם הועמדו על המשמעות המשפטית של העדרותם מהעבודה. במכתבים האמורים נאמר להם, בין היתר, כי לאור העדרותם מהעבודה ואם עד מועד נקוב מראש לא יתקבל הסבר להעדרות זו, יראו אותם כמתפטרים. תגובת העותרים באה במכתב ששלח בא-כוחם ובו נאמר, בין היתר, כי אין זה סוד שההעדרות מהעבודה קשורה בשביתה הכללית שהכריזה האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן בעקבות חוק רמת הגולן. בנסיבות אלו, נטען במכתבי התשובה, לא ניתן לראות העדרות מהעבודה כהתפטרות. בתביעה המשפטית שהגישו העותרים לבית הדין האזורי לעבודה, הם ביקשו פסק דין הצהרתי במסגרתו ייקבע כי יחסי עובד ומעביד בינם לבין המדינה ממשיכים להתקיים.

במסגרת ההתדיינות בבית הדין לעבודה ובבית המשפט הגבוה לצדק עלו לדיון כמה שאלות משפטיות אשר התייחסו כולן לסוגיית ההעדרות מהעבודה והשלכותיה המשפטיות. בין שאלות אלו נכללה גם השאלה באם דין העדרות מהעבודה עקב השתתפות ב"שביתה פוליטית" כדין העדרות מהעבודה עקב שביתה במשמעות המקובלת שיש למושג זה בדיני העבודה. לשאלה זו היתה חשיבות מכרעת בנסיבות ההתדינות בעניין חטיב, היות ולפי משפט העבודה הקיבוצי - העדרות מהעבודה בזמן שביתה אינה מהווה הפרה של חוזה העבודה האישי4. מכאן, שאם העדרותם של העותרים מהעבודה תוכר כהעדרות עקב שביתה במשמעות שיש למוסד זה בדיני העבודה, לא ניתן יהיה לראות בהעדרות העותרים הפרת חוזה העבודה. מכאן, שלמעביד בנסיבות אלו לא היתה קמה עילה לניתוק הקשר עמם. לעומת זאת, אם העדרותם נובעת מ"שביתה פוליטית" שמעמדה המשפטי הוא שונה ממעמד השביתה במשפט העבודה, עצם ההעדרות מהווה הפרה של חוזה העבודה, ובנסיבות מסויימות העדרות זו יכולה באמת לעלות כדי זניחת העבודה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דב"ע ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ, ואח' - החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ, פד"ע ד 122, בע' 132

דב"ע לז/3-4 ועד עובדי קצא"א, ואח' - חברת קצא"א בע"מ, פד"ע ח 421, בע' 443

 ע"א יצחק ומסדה שביט נ' גדעון חנן, ואח', פ"ד כג(1) 516, בע' 520

  בג"צ "אלקו" חרושת אלקטרו-מכנית בע"מ נ' ביה"ד הארצי לעבודה, ואח', פ"ד לא(2) 197, בע' 207