‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות הקניין של המעביד מול זכות הקניין של העובד לאור חוקי היסוד?

תוכן עניינים 

מבוא. 

הסדרת יחסי העבודה הקיבוציים. 

הסכם קיבוצי והסדר קיבוצי 

חוזה העבודה האישי 

ביקורת על זכות הקניין 

זכות הקנין מבחינה חוקתית: היבטים פילוסופיים וחוקתיים. 

היבטים חוקתיים ומעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 

סוד המעסיק כרכושו: המהפך של פרשות צ'ק פוינט וסער - מטיפול חוזי לטיפול חוקתי 

פרשת צ'ק פוינט. 

ניתוח לאור חוק יסוד חופש העיסוק. 

החריגים בפרשת צ'ק פוינט. 

זכות המעביד לקבל פיצוי מעובדים שגנבו את סודותיו המסחריים. 

משפט משווה. 

ארצות-הברית של אמריקה. 

האיחוד האירופאי 

סיכום. 

ביבל'

זכויות אזרח ועובד בישראל שלובות זו בזו מקדמא דנא. מאחר וישראל הוקמה ע"י תנועת העבודה ובן גוריון בצביון סוציאליסטי לזכויות העובד ניתן דגש רב שהלך ונשחק עם השנים.

כבוד האדם (להלן: כבוה"א) הוא ערך יסוד בשיטה המשפטית שלנו מאז המהפיכה החוקתית[1]. המתייחס אל תכונתו הייחודית של האדם כאדם. בעבודה זו אנסה לראות כיצד גוזרים מערך זה את "הזכות לעבוד בכבוד".
שאלת מחקר: האם הושפעה מערכת המשפט בישראל בעקבות המהפכה החוקתית בהקשר של השפעת חוקי היסוד על דיני העבודה - זכות הקניין של המעביד מול זכות הקניין של העובד?
אבחן האם חוקים המקפחים זכות העובד או המעביד לקנין יוכלו לעמוד בביקורת בג"צ לאור התקדימים של פרשת גל ופרשת הברוקרים. אבחן האם פסילת חוקי עבודה פרטיים אפשרית במציאות החוקתית בישראל כאשר המהפיכה החוקתית באה לקדם זכויות כמו הזכות לעבודה בכבוד.

העבודה איננה מצרך: עיקרון זה אומץ על ידי ארגון העבודה הבינלאומי, ידוע גם בשם הצהרת פילדלפיה. כוח העבודה של העובד קשור לאישיות העובד ולא ניתן להפריד ביניהם. הגנה על העובד היא הגנה על כבוד האדם. העבודה היא תהליך יצירתי בו העובד מממש את עצמו. מקום עבודה שהעובד לא מממש את עצמו בו הוא מקום עבודה מנוכר.

הריבון מתערב על מנת לאזן את האסימטריה, חוסר האיזון המהותי שקיים בין המעביד לעובדים[3]. במשא ומתן בין העובד למעביד[4], מדברים על פער עצום בעמדות הכוח. הריבון מתערב כדי לאזן הפער. פער זה הינו ביטוי של כשל שוק.

הצדקה בהתייחסות לזכות הקניין כיחס חברתי – בעל ההון – בעל המפעל יש לו שליטה מלאה על המפעל. המשפטן זינגר מנמק את ההתייחסות לזכות הקניין ביחס חברתי במשמעותה לא רק כשליטה אלא גם חובות כלפי אחרים.

לדוגמה: נסגרו הרבה מפעלי ברזל בארצות הברית, המפעל הבודד היה ממוקם בעיירה יחידה כך שכל אנשי העיירה היו עובדים באותו מפעל, וכך כאשר נסגר המפעל – קרסה העיירה. העובדים טענו שבעל המפעל לא יכול להעביר המפעל למקום שהעבודה זולה יותר (מקסיקו). טענתם כי עבודתם במשך שנים מרובות יצרה להם זכות קניין וחובות למעביד[5]. ביהמ"ש המקומי קיבל טענה זו – מודל זינגר. בערכאה של הערעור גישה זו נפסלה.

נימוק פילוסופי פוליטי: סנדל טוען שההנחות של הליברליזם הן הנחות מוטעות. הליברל מתאר את החברה ככל פרט לעצמו. לדעתו, עלינו להסתכל על החברה כתלות הדדית סולידרית. סולידריות זאת אומרת שצריך לדאוג שאנשים ששייכים לקולקטיב יחיו בכבוד אנושי.

ההוראות של משפט העבודה הן הוראות משלימות או הוראות חלופיות להוראות מענפי משפט אחרים. חתימת חוזה עבודה תקפה כל עוד לא מתחייב אחרת מחוקי המגן. דיני החוזים הכלליים נסוגים בפני דיני העבודה. כך גם במישור של יחסים קיבוציים. ארגון עובדים חותם על הסכם עם איגוד המעסיקים, אם הסכם זה סותר הוראות שקיימות במשפט העבודה המגן, אזי ההוראות הללו נסוגות בפני הוראת דיני העבודה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פ' רדאי "חוקתיזציה של דיני העבודה" שנתון משפט העבודה ד'  151

ר' בן-ישראל "השלכות חוקי היסוד על משפט העבודה ומערכת יחסי העבודה" שנתון משפט העבודה ד' 27
א' ברק "אילוצים כלכליים של המעביד מול זכות העובד לעבוד- האיזון הראוי" ספר מנחם גולדברג   209

י' לובוצקי חוזה העבודה וזכויות העובד, הוצאת ניצן, אוגדן.