‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי העדר יחסיות מינהלי?

תוכן עניינים

מבוא

עילת העדר היחסיות: היחס בין האמצעי למטרה - הביקורת ה"פנימית"

עילת העדר היחסיות: היחס בין האמצעי שננקט לבין אמצעים אחרים - הביקורת ה"חיצונית"

עילת העדר היחסיות, ושאלת ההתערבות בשיקול הדעת המינהלי

סוף דבר וראשיתו: על סבירות, יחסיות וביקורת שיפוטית

סיכום

ביבליוגרפיה 

סמינריון עילת העדר היחסיות במשפט המינהלי

שעתו הנאה של המשפט המינהלי קיימת בשעה שהוא מביא לקיומו של עקרון שלטון החוק ברשויות השלטון כולן. בעת כזאת ברור, כי הפרדת הרשויות משמעה איזון ובקרה הדדיים בין הרשויות השונות. הביקורת השיפוטית על הרשויות, המופעלת בעיקרה בבג"צ, היא "תנאי יסודי לשלטון החוק". פרישתה הרחבה של הביקורת השיפוטית בישראל היא תולדה של "משפט שיפוטי", פרי של יצירה שיפוטית, הנעשית תוך הסתמכות על עקרונות יסוד של השיטה, על היות מדינת ישראל מדינה דמוקרטית.

למול עוצמה גדלה והולכת של המינהל הציבורי, ולמול כנסת שכמעט ולא עיגנה בחקיקה כתובה את זכויות האזרח במישור הציבורי ואת חובותיהן של הרשויות המינהליות, העמיד בג"צ חומת מגן להגנה על הפרט, ולמניעת חסינותן של הרשויות הציבוריות מביקורת שיפוטית. הגנה זו נעשתה לאור תפיסת היסוד, לפיה מופקד בית-המשפט על שמירת שלטון החוק ועל חוקיות השלטון, כאשר הפילוסופיה השיפוטית הרווחת בו מעוגנת בהכרה, כי תפקיד השופט הוא ליצור זכויות ולקיים את שלטון החוק.

גישת יסוד זו הביאה להגמשה רבה של דרישת "זכות העמידה" בבג"צ, וכך לא נמנע בית-המשפט מלשמוע קובלנותיהם של אזרחים, נעדרי אינטרס מיוחד בעתירה, שכל עניינם היה קידום שלטון החוק. גישה זו הביאה את בית-המשפט לדון, לגופו של עניין, בשורה של נושאים ציבוריים, מעוררי מחלוקת, כהחלטת נשיא המדינה להעניק חנינה ב"פרשת השב"כ", החלטת שר המשפטים שלא להסגיר את מי שהוכרז כ"בר הסגרה" על-ידי בית-משפט מוסמך, החלטת שר הביטחון שלא לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל, והחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי את הבנקים והבנקאים בעקבות מפולת המניות הבנקאיות. אותה גישת יסוד של בג"צ הובילה גם לצמצום גבולותיה של דוקטרינת "אי-השפיטות", כדי למעט בנושאים שיימצאו בלתי ראויים להכרעה שיפוטית, תוך יצירת שיקול דעת חופשי מהתערבותסירובו של בג"צ להכיר בטענת "אי-שפיטות", איפשר לו להעביר תחת שבט ביקורתו שיקולי ביטחון, אשר לגביהם במיוחד ניסתה המדינה להסתתר מאחורי הטענה שאין הם ראויים להכרעה שיפוטית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 . בג"צ 73/85 סיעת "כך" נ' יו"ר"- הכנסת, פ"ד לט (3) 141, 158.

 . בג"צ 325/85 מיעאדי נ' יו"ר הכנסת פ"ד לט (3) 122, 128.

 . בג"צ 1601/90 שליט נ'' פרס (טרם פורסם; ניתן ב-8.5.90) (להלן: עניין שליט).

 ., בג"צ 680/88 שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי , פ"ד מב (4) 617 (להלן; עניין שניצר).

 . בג"צ 910/86 רסלר נ' שר הבטחון, פ"ד מב (2) 441 (להלן: עניין וסדר).

 .ז' סגל זכות העמידה :בית-המשפט הגבוה לצדק (תשמ"ו) 12-3 .