‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אבהות- עניני המעמד האישי?

תוכן עניינים

מבוא

התחמקות מהכרעה

שיפוט בעניני אבהות והרכב חסר

סעיפים 28 ו-30 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

כללי פרשנות

הלכת בוארון

סדרי בית הדין הרבני

פסק הדין בענין אסולין

פסק הדין בענין בקר נ' בקר

פסק הדין בענין אבו אנג'לה

ביבליוגרפיה

לאחר שנים רבות של היסוס בדבר היותה של "אבהות" אחד מעניני המעמד האישי1 ניתנה החלטה חד-משמעית בנושא זה בפרשת בוארון2. נהפכה הקערה על פיה בפרשת בוזגלו3. והנה לא יבשה הדיו על החלטה אחרונה זו וניתן פסק-דין 4 המבקש להתעלם מהלכת בוזגלו ולשוב להלכה הישנה, הלכת בוארון.

נוכח תנודות אלה בפסיקת בית המשפט העליון מתבקשת השאלה: איזה פגם בהלכת בוזגלו מצא כבוד השופט אהרון ברק בפסק דינו החדש? אלה דבריו:

"על-פי הילכת בג"צ 283/72 [בוארון5] עניני אבהות אינם מעניני המעמד האישי, ועל-כן, אפילו באה הסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, אין בכך כדי להקנות סמכות על-פי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין). אין לפרש את הימנעותנו מלדון בסוגיה זו... כהסתיגות מהלכת בג"צ 283/72 [בוארון] או כהסכמה לבג"צ 539/79 [בוזגלו]... עיינו בתיק זה ונוכחנו לדעת, כי בג"צ 283/72 [בוארון] לא היה לנגד עיניו של בית המשפט, אשר נתן את החלטתו בו במקום"6.

קשה לרדת לסוף דעתו של כבוד השופט אהרן ברק בדבריו האחרונים. הרי חזקה על בית משפט שיודע הוא את הדין, והדין ודאי כולל הלכה כה עקרונית ומנחה כמו בוארון, עליה חזר בית המשפט העליון בשורה של פסקי-דין7. היעלה על הדעת שכמה מבכירי שופטיו של בית המשפט העליון הכריעו, פה אחד, בפרשת בוזגלו מבלי לתת את הדעת על הלכת בוארון? יתרה מזו, כיצד ניתן לקבוע בודאות מה היה ומה לא היה "לנגד עיניו" של בית המשפט כאשר זה האחרון הוא גוף קולגיאלי המורכב משלושה שופטים אשר לא כתבו, כל אחד בנפרד, את חוות דעתו? בהמשך נראה פסקי-דין אחרים מהם עולה כי לפחות שניים מתוך שלושת שופטי ההרכב בפרשת בוזגלו נקטו בעמדות המתיישבות עם הלכת בוזגלו ומסבירות אותה.

מכל מקום, עובדה, שכל המעיין בתיק בוזגלו יכול לעמוד עליה, היא כי בעיקרי הטיעון של המשיבות 2 ו-3 יש התייחסות ברורה למדי להלכת בוארון. זאת באמצעות איזכור חיבור של הד"ר פנחס שיפמן, "שיפוט ומשפט בענייניי אבהות"8 הדן בצורה מקיפה דווקא בהלכת בוארון והחושף את אחת מחולשותיה.

העובדות בפרשת אסולין, כפי שנימסרו על-ידי כבוד השופט אהרון ברק בפיסקה הראשונה של פסק דינו הינן-

 " פנתה אבלין פרץ (להלן - המערערת 1) אל בית הדין הרבני האזורי באשדוד בתביעה, אשר נושאה הוא עיכוב נישואין. בפרטה את מהות התביעה ציינה המערערת 1, כי היא מבקשת לעכב את הנישואין של הנתבע באותה תביעה, דוד אסולין, הוא המשיב לפנינו. הטעם לכך היה, שהמערערת 1 מצויה בהיריון מהמשיב.

 הגישה המערערת 1 כתב-תביעה נוסף לפני אותו בית-דין, אשר נושאו הוא עיכוב יציאה מהארץ. בפרטה את מהות התביעה מציינת המערערת 1 שהיא חיתה עם המשיב, היא מצויה בהיריון ממנו, נפתח על-ידיה תיק הכרת אמהות ועיכוב נישואין, וכי לאור המידע שבידה, שהמשיב עומד לעזוב את הארץ, מתבקש עיכוב יציאתו את הארץ.

בעקבות זאת ניתן צו עיכוב כמבוקש. ביום 12.5.80 (כ"ו באייר תש"מ) נערך דיון לפני כבוד הרב אליעזרוב. המערערת 1 הופיעה בעצמה ואילו המשיב היה מיוצג"9.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 . ע"א קוטיק נ' וולפסון, פ"ד ה 1341.

 . בג"צ בוארון נ' בית הדין הרבני האזורי, תל-אביב-יפו, פ"ד כו(2) 272.

 . בג"צ בוזגלו נ' בית הדין הרבני האזורי באר-שבע, ואח', ניתן ביום כז בטבת תש"מ על-ידי השופטים חיים כהן (כתוארו אז), ש' אשר ומ' אלון. פסק הדין מובא במלואו ברשימתנו "קץ ההתמכרות למשפט האנגלי בעניני המעמד האישי - השיפוט בעניני אבהות" עיוני משפט ז (תש"מ) 737-727.

 . ע"א פרץ נ' אסולין, פ"ד לז(2) 838 (להלן: ענין אסולין). ניתן ביום א בתמוז תשמ"ג

 על-ידי השופט אהרון ברק, עמו הסכימו השופטים בייסקי ולוין.