‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חופש הביטוי של עובדי ציבור?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. ההגבלה על חופש הביקורת והדעה

1. הצגת הנושא

2. בעיה של איזון אינטרסים

3. מבחן הוודאות הקרובה

4. סמכויות מבקר-המדינה

ג. ההגבלה על הביטוי הפוליטי

1. הצגת הבעיה

(א) כללי

(ב) פסילה בשל מעורבות פוליטית

(ג) העדפה בשל מעורבות פוליטית

2. החוק לסיוג פעילות מפלגתית

3. הגבלות בקשר לבהירות

ד. סיכום

סמינריון חופש הביטוי של עובדי-ציבור

הזכות לחופש ביטוי זכתה בשיטת המשפט הישראלית בהכרה הן כזכות מהותית והן כמושכלת-יסוד. בהתאם, כאשר נבחנה זכות זו במבחני איזון שונים, תוך שקילתה כנגד ערכים חשובים אחרים, נתן בית-המשפט העליון ביטוי הולם למעמדה המיוחד. יחד עם זאת, לא זכתה לבחינה מקיפה אחת הבעיות השכיחות שמעורר יישומה של הזכות בחיי המעשה. הכוונה היא למימושה של הזכות לחופש ביטוי על-ידי מי שהינו עובד-ציבור, עובד.מדינה או עובד של אחד מגופי השלטון האחרים (אשר מזוהים עם המדינה מבחינה מהותית גם אם הם נהנים מבחינה ארגונית מאישיות משפטית נפרדת), ובכלל זה רשויות מקומיות. האם יכול עובד-הציבור להתבטא כראות עיניו (כפוף למגבלות שמטיל הדין הכללי - איסור לשון הרע, וכדומה)? כאזרח המדינה, זכאי עובד-הציבור ליהנות מכל זכויות-היסוד הקונסטיטוציוניות. אולם יש וחירות הביטוי שלו מתנגשת באינטרס הציבורי. למשל, כשהעובד מבקש למתוח ביקורת ציבורית על הממסד שבו הוא משולב. נשאלת השאלה אם לאפשר לו לחרוג מן ההסדרים התקינים של מקום עבודתו, ולשטוח את השקפותיו לפני הציבור, בניסיון לכפות את דעתו באמצעות גיוס לחץ חיצוני, לאחר שלא עלה בידו לזכות בתמיכה במקום עבודתו; הרי ניהול ויכוחים ציבוריים בעקבות כל החלטה מינהלית צפוי שישבש את עבודתו התקינה של המינהל הציבורי ויפגע במרקם יחסי העבודה. או כשהעובד מעוניין להביע דעות שגיבש בשאלות היום והשעה, לרבות בנושאים פוליטיים מובהקים; הבעת דעות אלה בפומבי עלולה לזהות את העובד עם עמדותיו באופן שלא יאפשר לציבור לרחוש לו אמון בלתי-מסויג ולבטוח בכך שיפעל באופן חסר-פניות.

בעיות כאלה מחייבות את שיטת המשפט לנקוט עמדה באשר לאיזון הראוי שבין זכותו של עובד-הציבור להתבטא, זכות שמימושה יתרום הן לתחושתו האישית והן להפריה ההדדית בשוק הדעות, לבין האינטרס הציבורי שבמניעת סוגי ביטוי מסוימים מצידו של עובד-הציבור, מטעמים של נוהל ויעילות במקום העבודה ומטעמים של ביצור האמון הציבורי בפקידיהן של רשויות המינהל. נציין, כי בעיית ההבעה הפומבית של דעות פרטיות על-ידי עובד-הציבור עומדת במרכז הקונפליקט שבין מעמדו הציבורי של עובד-הציבור לבין זכויותיו האזרחיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 בג"צ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז 871 (להלן: עניין קול העם);

ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג (3) 840;

בג"צ 680/88 שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי, פ"ד מב (4) 617 (להלן: עניין שניצר