‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חילוט מניות?

תוכן עניינים

א. מהותו של כוח החילוט ; ב. כוח-החילוט ואכיפת החובה לשלם ; ג. מעמד המניות המחולטות לאחר החילוט ; ד. תוצאות החילוט ; 1. מערכת-היחסים שבין החברה לבין החבר שמניותיו חולטו ;2. חובות הדירקטורים בהליך החילוט ;3. מעמדו של רוכש המניות המחולטות ; ה. פגמים בהליך החילוט ; ו. מעמדו של ערב לתשלום עבור המניות בעקבות חילוטן ;ז. ביטול החילוט ; ח. סיכום.

חילוט מניות משמעותו נטילת המניות על-ידי החברה וביטול החברות של בעליהן. החברה אינה הופכת עקב כך לבעלת-המניות, אלא מחזיקה אותן בשלב-ביניים לקראת מכירתן לאחר.

סמכות החברה לחלט מניות מעוגנת בסעיף 50 לפקודת החברות (נוסח חדש)1, שלפיו :

חברה שהורשתה לכך בתקנונה רשאית לחלט מניות בשל אי פרעון דרישת תשלום שלפי הוראות תקנונה.

כוח החילוט מותנה אפוא בקיומם של שלושה תנאים מצטברים :

(א) הרשאה בתקנון.

(ב) המניות המחולטות היו בלתי-משולמות במלואן.

(ג) החילוט בוצע עקב אי-פירעון של דרישת תשלום, שנשלחה כדין בהתאם להוראות התקנון.

הליך החילוט הוא אמצעי שנועד להבטיח את תשלום מלוא המתיר שנקבע עבור המניות המוקצות. החברה אינה רשאית להשתמש בהליך זה להשגת מטרות אחרות.

הוראה בתקנון המאפשרת חילוט מניות שלא בנסיבות אשר אליהן מתייחס החוק, דהיינו: אי-פירעון של דרישת תשלום, תיחשב כבטלה2.

תקנון החברה, שבהרשאה מפורשת בו מותנה, כאמור, כוח-ההפקעה, מהווה חוזה בין החברה לבין החברים ובינם לבין עצמם. מהותו החוזית של התקנון נקבעה בסעיף 23 לפקודת החברות (נוסח חדש), שלפיו :

התזכיר והתקנון שנרשמו מחייבים את החברה וכל חבריה, כאילו נעשו בידי החברה ובידי כל חבר מחבריה, לפי הענין, וכאילו כלולים בהם התחייבויותיהם של החברה ושל כל חבר בה, לרבות נמחיו, יורשיו ומנהלי עזבונו, לקיים את הוראות התזכיר והתקנון בכפוף להוראות פקודה זו.

אין זה ראוי לדון במסגרת רשימה זו, שעניינה חילוט מניות, בסוגיית מהותם המשפטית של מסמכי-היסוד, הראויה לדיון מעמיק נפרד3. לצורך הדרוש לניתוח הסוגיא הנדונה אסתפק בחיבור זה בהבהרה, שמכוח ההוראה הנ"ל הכירה הפסיקה בישראל במהות החוזית של מסמכי-היסוד של החברה4. בכך תואמת הפסיקה בישראל את הפסיקה העקיבה של בתי-המשפט באנגליה 5 ובמדינות Law Common אחרות6, שהכירו במהותם החוזית של מסמכי-היסוד של החברה על-סמך הוראות סטטוטוריות דומות לזו המצויה בסעיף 23 בפקודה המקומית7. גם בהגבלתה את המהות החוזית של מסמכי-היסוד לזכויות ולתובות של החברים בכשירותם ככאלה 8 הלכה הפסיקה הישראלית בעקבות ההלכה האנגלית9.

אמנם הובעה בישראל גם גישה אחרת, שלפיה אין לראות בתקנון החברה חוזה10, אולם גישה זו אינה המקובלת והיא עומדת, כאמור, בסתירה לפסיקה העקיבה במדינות Law Common אחרות ולהלכה שנקבעה בארץ בעניין זה11.

 הפרשנות הנכונה של סעיף 23 לפקודת החברות (נוסח חדש), המחויבת גם לאור ההיסטוריה התחיקתית של הסעיף, היא שמסמכי-היסוד של החברה מהווים חוזה בין החברה לבין החברים ובינם לבין עצמם12.

התוצאה הנובעת מכך היא תחולתם של דיני החוזים הכלליים על מערכת-היחסים שבין החברה ובין החברים ובינם לבין עצמם, אלא-אם-כן נקבעו בדיני החברות הוראות מיוחדות. הוראות כאלה נובעות מהאופי המיוחד של החוזה הגלום במסמכי-היסוד של החברה, המתבטא הן בריבוי הצדדים לו 13 והן בהשפעה שיש לו על צדדים שלישיים - נושי החברה, שלאור הגבלת אחריותם של החברים לחובות החברה, חייב הדין להגן עליהם14, ועל אנשים המבקשים להצטרף לחברה15.

זכות החברה לחלט מניות היא במהותה חוזית, שכן המחוקק תלה את השימוש בה בהוראה מפורשת בחוזה שבין החברה ובין החברים ובינם לבין עצמם.

זכות החילוט ניתנת להפעלה רק עקב הפרת החוזה על-ידי החבר, המתבטאת באי תשלום עבור המניות, על-אף דרישת-תשלום שנשלחה אליו.

מהותו המשפטית של הליך החילוט היא ביטול הקשר החוזי הקיים בין החבר, שמניותיו מחולטות, לבין החברה והחברים האחרים בחברה. מכאן, שבכפיפות להוראות מיוחדות בדיני החברות יחולו על הליך זה דיני החוזים הכלליים.

ניתן לסווג את הפרת החוזה עקב אי-פירעון דרישת-התשלום כ"הפרה יסודית", שכן זו כוללת על-פי הגדרתה בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), "הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית". הסכמת הצדדים לחוזה הגלום בתקנון החברה לביטול הקשר החוזי עקב אי-מילוי דרישת-תשלום עבור המניות, פירושה התייחסות להפרה של דרישת תשלום כ"הפרה יסודית".

מרבית החברות כוללות בתקנוניהן הוראה המסמיכה את החברה לחלט מניות17. התקנון-לדוגמה בתוספת השנייה לפקודה כולל אף הוא הסדר בנושא זה18, שתחולתו על כל החברות שאמצוהו במפורש או מכללא19.

על-פי הוראותיו, המנהלים רשאים לדרוש מחבר - באמצעות הודעה בכתב - תשלום הסכום שנדרש לשלמו ולא פרעו במועד20. תשלום זה יכול להתייחס הן לסכום הנומינלי והן לפרמיה עבור המניה21. ההודעה צריכה לקבוע מועד נוסף לתשלום, שיהיה לא מוקדם מארבעה-עשר יום לאחר ההודעה, ויש לפרש בה כי אי-התשלום יגרום לחילוט המניה22, אי-תשלום בהתאם להודעה זו מסמיך את המנהלים לחלט את המניה23.

האם היה צורך בקיומה של הוראה סטטוטורית מפורשת בנושא זה של הפקעה, או שמא יכולנו להכיר בכוח-ההפקעה גם על-פי דיני החוזים הכללים ?

הגם שחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מעניק לנפגע24, כאשר הופר חוזה, זכות לבטל את החוזה, לא היה ניתן לעשות שימוש בזכות זו בכל הנוגע להפרת החוזה הגלום במסמכי-היסוד של החברה עקב קיומם של דינים מיוחדים במסגרת דיני החברות, הגוברים על דיני החוזים הכלליים. דיני החברות אוסרים על חברה להפחית את הונה, אלא-אם-כן בוצע הדבר בדרך שהותוותה לכך בפקודה25. כמו-כן, אין הדין הישראלי מכיר באפשרות שהחברה תהיה בעלת מניותיה. מכאן, שלולא ההסמכה המפורשת בסעיף 50 לפקודה, לא היתה החברה רשאית לעשות שימוש בתרופה של ביטול החוזה. הוראת סעיף 50 היא אפוא המקור המשפטי המעניק לצדדים לחוזה את היכולת להקנות זכות זו באמצעות הוראה חוזית מפורשת.

בהיות תנייה כזו תנאי חיוני להפעלת הזכות, לא תוכל חברה שבתקנונה נעדרת הסמכה מפורשת לחילוט ושביטלה את תחולתו של התקנון-לדוגמה בנושא זה, לעשות שימוש בכוח-החילוט, אלא לאחר שינוי התקנון באמצעות הוספת הוראה המקנה לחברה כוח זה. שינוי זה צריך לעמוד בדרישות שהציב הדין בכל הנוגע לשינוי תקנון26. טענתו של חבר כנגד שינוי מוצע כזה, כי יש לו זכות בהתאם לתקנון המקורי שמניותיו לא תחולטנה עקב אי-תשלום, תידחה לאור ההלכה המבוססת, שלפיה אין לחבר זכות מוקנית בתקנון החברה - כפי שנקבע בעת היווסדה - והוא כפוף לזכותה של החברה לשינוי התקנון מעת לעת במגבלות שהוצבו על-ידי הדין27.

שאלה היא, מדוע התנה המחוקק את זכות השימוש בחילוט בקיומה של הוראה בתקנון החברה ולא הכיר בסמכות כללית של כל חברה לחלט מניות עקב אי-פירעון דרישת-תשלום שנשלחה כדין. לי נראה, כי התשובה לכך נעוצה באופי הדרסטי של כוח החילוט28.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 דמ"י נוסח חדש 37, התשמ"ד. באנגליה Companies Act , § 143 (3) (D)

 327 .D .Ch 4  Society Financial International .v Hope. בית-המשפט קבע

בטלותה של תקנה שהסמיכה את הפקעת מניותיו של חבר שיפתח או יאיים בהליכים נגד החברה או המנהלים לאחר שהמניות שולמו במלואן.

צ' כהן, מהותם המשפטית של תזכיר החברה ותקנותיה, חיבור

לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה (תל-אביב, תשל"ט).

 -Lip Rakover Joshua .v .Ltd Kafrisin Israel-Eretz Mataei Hevrat 384/43 .A .C

325 .A.L.R  schutz;

ע"א 343/54 קרונגולד נ' סינדיקט א"י לבעלי מכוניות משא בע"מ, פ"ד ט 943, 945;

המ' 1576/61 מונק נ' מיצארון בע"מ, פ"מ ל 327, 330;

ע"א 591/73 עוזיאל בשיסט נ' אגודת הכורמים של יקבי ראשל"צ וזכרון יעקב בע"מ, פ"ד כח(1) 759, 762;