‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משפט מבוים בנושא חופש הדיבור ומגבלותיו?

תוכן עניינים

מבוא

חופש הביטוי

ישראל

ארה"ב

ניהול המשפט 

מהי מטרתו של "משפט פרוטניה" ?

 סיכום

ביבליוגרפיה 

 משפט ציבורי מבויים שעסק בנושא "חופש הדיבור ומגבלותיו".

 המשפט עסק באירוע דמיוני שהוכן בקפדנות כדי לאפשר למשתתפים לדון ביסודיות בנושא העומד במרכז פעילותו של הארגון מזה שנים מספר; המאבק באנטישמיות המתחדשת בעולם.

 על-פי התסריט הדמיוני, החלה תחנת-טלביזיה במדינה הדמיונית פרוטוניה לשדר תוכנית בשם "אשנב להיסטוריה". התוכנית, שהתיימרה לייצג אמת היסטורית, הפיצה דעות שעל-פיהן פרצה מלחמת-העולם הראשונה כתוצאה מאינטריגות של יהודים ומנסיונם של אלה להשתלט על העולם. בין השאר שוררו שתי תוכניות על מלחמת-העולם השנייה שבהן הוכחשה השואה והוצגה כהמצאה זדונית של המנהיגים הציוניים במאמציהם להשיג מדינה יהודית.

 התוכנית זכתה לפופולריות, ובעקבות השידורים נסתמנה עלייה בתקריות אנטישמיות, כמו כתובות-קיר וקריאות להחרים חנויות של יהודים.

 הקהילה היהודית פנתה לרשות-השידור הממלכתית בפרוטוניה וביקשה לבטל את הרשיון לתחנת-הטלביזיה הפרטית שבה שודרה התוכנית, בטענה שחופש הדיבור אינו כולל חופש להפצת גזענות ולהסתה גזעית. כשנתקלו בסירוב, פנו ראשי הקהילה לבית-המשפט העליון של פרוטוניה, שעל-פי התסריט פועל כדוגמת בג"צ, בהעדר חוקה כתובה בפרוטוניה.

 בדין במסגרת המשפט הציבורי ישבו חמישה שופטים בכירים: השופט משה לנדוי (נשיא); השופטת מרים בן-פורת; השופט פייר דריי – נשיא בית-המשפט העליון לקסציה, שהוא בית-המשפט העליון לערעורים בצרפת; השופט סיר הרי וולף - שופט בית-המשפט לערעורים בבריטניה; והשופט אבנר מקויה מבית-המשפט הפדרלי לערעורים בקולומביה שמושבו בבירת ארה"ב (היום משמש נשיאו של בית-המשפט הזה).

בית-המשפט התבקש לפסוק תוך הסתמכות על הכללים המשפטיים המקובלים, הן בארצותיהם של השופטים הן ברחבי העולם הנאור.

חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם עקרוןחופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם. [1]

חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות, אך לעתים הוא מוגבל באמצעות חקיקה. גבולותיו של חופש הביטוי נתונים בוויכוח מתמיד. דוגמה לכך היא הטענה כי חוקים האוסרים ביטויי גזענות או תאוריות היסטוריות כמו הכחשת השואה מגבילים את חופש הביטוי. דיני לשון הרע מגבילים את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, כדי לאפשר לנשוא הפרסום לשמור על שמו הטוב. [2]

• ייתכן שהדבר שאת השמעתו אוסרים הוא האמת.
• אין אמיתות שלמות והאמת היותר שלמה מושגת כפשרה בין דעות שונות המכילות אמיתות חלקיות. לכן צריך לשמוע את כל הדעות ולא להגבילן.
• האמת עצמה מתחזקת במהלך מאבקה בשקר. לכן, גם אם הדברים שאת השמעתם אוסרים הם שקר יש להשמיעם. [3]
• האמת מאבדת את כוח השכנוע שלה כאשר היא נזקקת לכוח הזרוע. גם אם בהגבלת חופש המחשבה והדיבור מגינים על האמת מזיק לה הדבר.

על רעיונותיו האחרונים הללו של מיל יחלוק בחריפות, כעבור עשרות שנים, הפילוסוף החברתי הרברט מרקוזה וכן מנהיג המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, אנטוניו גראמשי.

מיל אינו מאמין כי בענייני מוסר וחברה ניתן להגיע לאמיתות מוחלטות ואין כל סיבה שדעה רווחת ומקובלת תהא אמיתית רק בתוקף היותה דעת רבים. הגבלת חופש הביטוי, מכל סוג שהוא, לא זו בלבד שאינה מוצדקת אלא שאף מזיקה[4].

מתיאור זה נגזר, כי לטובת הפרט והציבור כאחד, יש להגביל את סמכויות הכפייה של השלטונות ולעודד את דרך הוויכוח החופשי והחלפת הדעות השונות, כיסוד מהותי ביצירת חברה ליברלית. דרך הוויכוח החופשי נמנעת הליכה עיוורת בתלם. האזרח, מדורבן לפעילות מחשבתית ולהשתלמות מתמידה. ואושיותיה של החברה הנאורה והמתקדמת, המושתת על חירויות הפרט, משתמרים ומתחזקים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ - 15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Hate Crimes statutes – A Response to Anti-Semitism, Vandalism and Violent Bigotry

מרדכי קרמניצר עורך,  הגנה על חופש הביטוי במשטר הדמוקרטי, ים: המכון הישראלי לדמוקרטיה

תמר גדרון "חופש הביטוי בחוק איסור לשון הרע עידן חדש?" המשפט ה 9 

 אמנון רובינשטיין, חופש הביטוי האקדמי, משפט ועסקים י"ג , עמ' 1159