‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי באנרכיזם: אלימות והחובה לציית לחוק?

תוכן עניינים

מבוא.

אנרכיזם.

אלימות.. 

אנרכיזם וחובת הציות לחוק.

הפילוסופים היוונים וחובת הציות לחוק.

עמדות סוקרטס ואפלטון באשר להבחנה הסופיסטית בין חוק ומנהג לבין הטבע. 

חובה לציית לחוק - חובה לבצע פעולות מן הטעם שהמחוקק רוצה בביצוען 

חובה לציית לחוק

חובות כהכרחים מוחלטים.

חובות ממשיות ומדומות, מוחלטות ולכאוריות ותורות חובה מוניסטיות.

חובות כטעמים רגילים ומוציאים וחובות כטעמים מוחלטים יחסיים.. 

חובה לציית לחוק - חוקים כצווים פילוסופיים.

חובה לציית לציווייו של מוסד חברתי מסוים: המערכת המשפטית של הקהילה. 

התפיסה התיאורית של תיזת עליונות המשפט.

שתי תפישות נורמטיביות של תיזת עליונות המשפט.

עליונות המשפט - ציות או קבלה מרצון של עונש.. 

חובה לציית לחוק - חוקים כהערכות אודות מה שראוי לעשות.

סיכום.

ביבליוגרפיה.

עבודה זו תנסה להבהיר היבטים שונים של אנרכיזם, אלימות והחובה לציית לחוק. אעשה זאת על דרך של פולמוס עם העמדה הפילוסופית השוללת חובת הציות לחוק זו בטענה שהכרה בה כרוכה בוויתור על אוטונומיה מוסרית. עמדה זו מכונה בשם "אנרכיזם על-יסוד אוטונומיה". בהתאם לה כרוכה החובה לציית לחוק מעצם מובנה בנכונות לבצע תמיד את אשר החוק אומר, תוך ויתור על שיפוט תכניו או תוך ויתור גמור על אפשרות הפרתו על-יסוד שיפוט כזה

תפישה זו של חובת הציות לחוק יכולה לספק בסיס לאנרכיזם, כיוון שתוכנם של אינספור חוקים שלא נחקקו אינו ידוע מראש. משום-כך גם לא ידועים מראש טעמי הפעולה שיצמיחו תכנים אלה. אם ההכרה בחובת הציות לחוק כרוכה בנכונות לוותר על פעולה מתוך שיקולים העולים מתוכן החוקים, נובעת מכאן המסקנה כי מי שמכיר בחובה זו נכון לוותר על פעולה מטעמים מוסריים - יהיה טיבם ומשקלם אשר יהיה. כלומר: כי מי שמכיר בחובה לציית לחוק, מקבל על עצמו את האפשרות לפעול בניגוד לשיפוט המבוסס על השיקולים המוסריים המכריעים הרלבנטיים לעניין שלגביו נעשה השיפוט. הוא מקבל על עצמו אפשרות לוותר על האוטונומיה המוסרית שלו2 (כל זה בתנאי שטעמים כאלה יכולים אמנם להכריע נגד ביצוע הפעולות שעליהן החוק מצווה), חובה מוסרית הכרוכה בוויתור כזה היא בלתי-אפשרית מבחינה הגיונית. כיצד אפשרי הדבר שתהיה חובה מוסרית לבצע פעולות שייתכן כי הן אסורות החלטית מבחינה מוסרית? אם החובה לציית לחוק מצווה זאת עלינו, היא פסולה אפוא על הסף, ומטעמי היגיון3.

יש דרך פילוסופית סטנדרטית לדחות את האנרכיזם על-יסוד אוטונומיה והתפישה הנוקשה של חובת הציות לחוק שהוא מניח. פילוסופים דחו תפישה זו בהעמידם לרשותנו את האפשרות לחשוב על חובות כלליות כעל חובות לכאורה, לאמור: לא כעל פעולות שיש הכרח מוסרי לבצען ויהי-מה, אלא כעל פעולות שיש הכרח מוסרי לבצען אם לא קיים טעם מוסרי שלא לבצען. נראה שגם על חובת הציות לחוק אפשר לחשוב בדרך זו ובכך לסתום את הגולל על אותה תפישה שלה שהאנרכיזם טוען כלפיה, כי הכרה בה פירושה ויתור על אוטונומיה מוסרית. אבל הגולל לא נסתם. ראשית, מפני בעייתיותו של מושג החובה לכאורה - בעייתיות שתובהר להלן; ושנית, ובעיקר, מפני שלא רק מרכיב החובה בה מהווה מקור לתפישתה כהכרח מוחלט ולתפישת ההכרה בה כגוררת ויתור על פעולה מתוך שיקולים העולים מתוכן החוק וויתור על אוטונומיה מוסרית. לכן יש לפחות ארבעה מרכיבים נוספים על מרכיב החובה, הנראים במבט ראשון ככאלה הגוררים את תפישת הנוקשה - חלקם בנפרד, וחלקם במאוחד עם מרכיבים אחרים. ראשית, היא החובה לציית לחוק, ומשום-כך ההכרה בה כרוכה בנכונות לבצע פעולות מן הטעם שאחרים (יוצרי החוק) רוצים בביצוען. שנית, היא חובה לציית לחוק (בהוראתו כנורמה משפטית) ומשום-כך היא חובה לציית לצווים. ככזו, הנכונות לבצע פעולות הנמנות עליה כרוכה באיזשהו אופן בהכרח. שלישית, היא חובה לציית לחוק (בהוראתו כמוסד המשפט) ומשום-כך היא חובה לבצע את הוראותיו של מוסד המזוהה עם סופיות ועליונות. רביעית, בהיותה חובה לציית לחוק, היא חובה לציית לצווים אשר תוכנם מן הראוי שיהיה מבוסס על מיטב השיפוט הנוגע לעניין שבו הם ניתנים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ברקמן אלכסנדר, מה זה אנרכיזם? הוצאת פרדס (2023)

שי פרוגל , מנחם ברינקר, חקר מדעי הרוח והוראתם: שאר רוח. הוצ' רסלינג (2022)

בר-אל אלירן, מחשבת האינסוף. הוצ' רסלינג (2022)

פרופ' קניאל שלמה, חשיבה ביקורתית מדעית. הוצ' רסלינג (2022)