‏290.00 ₪

בענין טירר, רכש אדם אצל המשיבה כרטיסי-טיסה לטורקיה עבורו ועבור אשתו, אך את מחיר הכרטיסים לא שילם. המשיבה תבעה את מחיר הכרטיסים (וכן מחיר שירותים אחרים שנרכשו ממנה) מקונה הכרטיסים ומאשתו. השניים חויבו בבית-משפט השלום וערעורה של האשה נדחה על-ידי בית-המשפט המחוזי בנימוק, שכאשר רוכש אדם כרטיסי-טיסה עבורו ועבור אשתו, הרי בהיעדר ראיה לסתור, פועל הוא מכוח הרשאה מכללא, כאמור בסעיף 3(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-3,196 ושני בני-הזוג אחראים לתשלום מחיר הכרטיסים. בבית-המשפט העליון נתקבל ערעורה של האשה. נפסק (מפי השופט טירקל), כי אף אם לגבי עניינים הקשורים וכרוכים לבלי-הפרד בחיי הנישואין ניתן להכיר בקיום הרשאה מכללא בין בני-זוג נשואים, הרי הענין הנוכחי חורג ממסגרת זו. עוד נאמר, כי האשה איננה חבה מכוח חזקת השיתוף. אילו היה מדובר בטיסה למטרה משותפת או אפילו הנאה, אפשר שהתוצאה היתה שונה,3א אך כאן היה מדובר בטיסה למטרת עסק. מכיוון שהבעל לא רצה לטוס בגפו, הזמין כרטיס גם עבור אשתו. בנסיכות אלה, כך נאמר, אין מקום להחיל את חזקת השיתוף לחובתה של האשה והתביעה נגדה נדחתה. בכך הושגה, תוצאה נכונה.

בענין קריינר, היה התובע בעל חנות לכלי-נגינה. באחד הימים רכש ממנו אדם בשם כפיר אורגן חשמלי. אותו כפיר היה ידידה של הנתבעת ותקופה מסוימת אף גרו יחד בדירתה והיה להם חשבון-בנק משותף. הנתבעת התעניינה בשעתה בקנייה, כאשר ביקרה בחנות יחד עם כפיר ימים אחדים קודם שרכש את האורגן. לאחר הרכישה, הועבר האורגן לדירתה של הנתבעת. האורגן נרכש באמצעות המחאות דחויות, שהיו חתומות ביד כפיר ומשוכות על חשבון-הבנק המשותף. חשבונית-המס שהוצאה בקשר למכירת האורגן הוצאה על שמו של כפיר בלבד.

לימים נותק הקשר בין הנתבעת לבין כפיר, שנעלם בלי להשאיר עקבות. ההמחאה הראשונה שנתן כפיר לתובע נפרעה על-ידי הבנק, אך בחשבון המשותף נותרה יתרת-חוב. הנתבעת פרעה את יתרת-החוב בחשבון זה והודיעה לבנק על סגירתו. יתר ההמחאות שנתן כפיר לתובע לא נפרעו.

הנתבעת הציעה לתובע להחזיר לו את האורגן תמורת החזרת הסכום ששולם מן החשבון המשותף. התובע סירב. הוא גרס, שהנתבעת נחשבת אף היא "רוכשת" של האורגן ועל-כן חייבת היא בתשלום יתרת המחיר. משסירב התובע לקבל את האורגן, מכרה אותו הנתבעת. גירסתה היתה, כי המכירה נעשתה לאחר שקיבלה רשות לכך מכפיר. אך שופט בית-משפט השלום לא היה מוכן לקבל את גירסתה כמהימנה. מכל מקום, לאחר שכפיר נעלם, הגיש המוכר את תביעתו ביחס למלוא יתרת המחיר נגד הנתבעת בלבד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 פ"ד לה (1) 458 (להלן: ענין טירר).

 פ"ד מ (1) 561 (להלן: ענין קריינר).

 ס"ח 220 (להלן: חוק השליחות).

סעיף 7 לחוק השליחות.

ע"א 459/83, 458 בייטרה, ואח' נ' ספיר, ואח', פ"ד מ (2) 421

ר"ע 628/83 דליה תל-אביב בע"מ נ' שפירא פ"ד לח(3) 462.