‏290.00 ₪

כיצד מתבטאים דיני ראיות של עדות קטינים בעבירות מין?

תוכן עניינים

א. מבוא.

ב. עבירות-מין בקטינים.

ג. עיקרי החוק.

ד. נימוקים בעד ההסדר המאפשר העדה בידי  חוקר נוער

1. טובת הילד

2. נימוקים הקשורים בעשיית הצדק.  

ה. הנימוקים כנגד ההסדר המאפשר העדה בידי  חוקר נוער ;

 1. זכויות הנאשם ;

 2. התרשמות בית-המשפט מן העד ומחה"נ ;

 3. הבנת החובה לומר אמת ;

4. פגיעה בתחושתה של עשיית הצדק ;

 5. חששותיו של בית-המשפט להרשיע בהסתמך על עדות  חוקר נוער.  

ו. דרישת הסיוע ;

 1. האם דרישת הסיוע מהווה פיצוי נאות לפגיעה בזכויות הנאשם ? ;

2. הראיות היכולות לשמש כסיוע הנדרש.  

ז. קבילות התרשמותו של חוקר-הנוער לגבי מהימנות הקטין.

ח. עדות שנגבתה בידי  חוקר נוער מול עדות הקטין עצמו בבית-המשפט.

 ט. עדות קטין שהורשתה העדתו בבית-המשפט ;

1. שיקולי חה"נ בשאלת הרשאת העדתו של הקטין - המצוי והרצוי ;

 2. הפסקתה של גביית העדות במהלך ההעדה ;

3. הנוכחים באולם;

4. הצעות לשינויים בחוק לגבי ילד שאושרה העדתו.  

י. גיל הילד.

יא. היקף תחולתו של החוק.

יב. הצעות לשינוי ההסדר הקיים.

יג. סיכום.

סמינריון בנושא עדות קטינים בעבירות-מין.

החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו - 1955 הינו פרי יצירה ישראלית חדשנית, נועד לטפל בבעיית העדתם של קטינים נפגעי עבירות-מין בבית-המשפט, על-פיו, קטין המעורב בעבירה נגד המוסר, תורשה העדתו בבית-משפט רק על-פי הרשאה של חוקר-נוער". קטין שנאסרה העדתו, תיגבה עדותו על-ידי חוקר-הנוער עצמו אשר יגישנה כראיה לבית- המשפט, עדות זו קבילה על-אף היותה בגדר עדות-שמיעה.

במשך השנים נחקרו אלפי ילדים בידי חוקרי-נוער, והצטבר ניסיון רב בהפעלת החוק בידי החוקרים, המשטרה ובתי-המשפט. בעיות אשר לא שערם המחוקק התעוררו מעת לעת והוכרעו בפסיקה. מחקרי-שדה לא מעטים נערכו בנושאים הקשורים לחוק ויצרו תמונת-מצב לגבי יישומו והצלחתו. בשנת תשמ"ה אף מונתה ועדה בראשותו של השופט מלמד לשם בדיקת נושא העבירות על רקע מיני נגד קטינים, והמלצותיה פורסמו בדו"ח מיוחד, ובו סמכה הוועדה את ידיה על ההסדר הקיים (להלן : דו"ח מלמד)3. ברם, עד כה לא נעשה ניסיון שיטתי להעריך את כלל היבטיו המשפטיים של החוק לאור הניסיון הרב שנצבר במהלך שנות הפעלתו. מטרתה של רשימה זו היא עריכתו של ניסיון כזה.

מכיוון שחוק זה נחקק ללא כל תקדים כדוגמתו בעולם, היה קשה להעריך בעת חקיקתו אם ההסדר שנקבע בו לגבי העדת הקטין הוא אכן הסדר המשלב בצורה אופטימלית את הרצון להתחשב בטובת הילד ככל האפשר, מחד גיסא, ועם הרצון שלא לפגוע בזכויות הנאשם, מאידך גיסא. אולם הניסיון המצטבר מאפשר לנו כיום לבחון שאלה זו, הן לגבי עצם ההסדר והן לגבי פרטיו השונים.

במהלך עבודה זו, לאחר שנבדוק את השיקולים השונים בעד ההסדר הקבוע בחוק וכנגדו, ולאחר שננתח בעיות שונות שהתעוררו בפסיקה בקשר ליישומו של החוק, נבחן הצעות שונות לשינויים בחוק, הן באשר לקטין שהורשתה העדתו והן באשר לקטין שחוקר-הנוער אסר על העדתו בפני בית-המשפט.

ביבליוגרפיה לדוגמא ( מתוך כ- 20 מקורות אקדמיים מעודכנים באנגלית ובעברית)

פקודת הראיות (נוסח חדש) 

החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)

א' בן-עמי, "היבטים משפטיים וטיפוליים בחקירת ילד המעורב בעבירת מין" חברה ורווחה א 421

Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review 2016