‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הוראה בדין מהותית או דיונית?

הדין הוא הקובע את התנאים אשר אם התמלאו, קמה לאדם זכות בת נפקות משפטית נגד זולתו. אם נפגעת זכות זו שלא כדין, נפתחים בפני בעל הזכות שעריו של בית המשפט המוסמך, לשם קבלת סעדים הקבועים אף הם בדין. זכות זו, היינו "מה" שמגיע לתובע, זכות "מהותית" היא. בצד זכויות (וחבויות) אלה המכונות, כאמור, "מהותיות", מסדיר המחוקק את האמצעים והדרכים למימושן, כלומר "כיצד" להשיג את ה"מה" המגיע לבעל הזכות1. הוראות אלה המכונות "דיוניות" מתיחסות לסמכות בתי המשפט, לדרך הפניה אליהם על כל הכרוך בה, לסדר הדין בניהול המשפט, לדיני הראיות, להוצאתם לפועל של פסקי-דין ועוד. בבג"צ פלוני נ' בית הדין הצבאי המיוחד והתובע הצבאי הראשי אומר השופט ש' לוין: ". . . לצורך מיון אקדמי גרידא ניתן לומר, שכל הוראת דין המתייחסת להרכבתם של בתי המשפט, לפניה אליהם ולערעור על החלטותיהם שייכת לספירת המשפט הדיוני. לעומת זאת, הוראות הדין המתייחסות לתוכנן של הזכויות הנידונות שייכות לספירת המשפט המטריאלי"2.

לדין איפוא שני רבדים: ה"מהותי" או "מטריאלי" הקובע מה מגיע לתובע; וה"דיוני" או "פרוצדורלי" הקובע כיצד לממש את מה שמגיע לו. סימן היכר חשוב טמון בעובדה שהזכויות המהותיות הן בעלות קיום עצמאי ללא קשר להליך שיפוטי דווקא, ואילו הזכויות הדיוניות אינן אלא כלי עזר למימושן של הזכויות המהותיות.

לאבחנה בין הוראה מהותית לדיונית השלכה על שאלות בתחומים רבים. למשל, כידוע ההתיישנות בה דן חוק ההתיישנות,  "דיונית" היא3. בנוסף קיימים בחוקים ובאמנות למיניהם הסדרים ספציפיים בדבר התישנות4. השאלה אם ניתן להרכיב על ההסדר הספציפי את הוראותיו של חוק ההתיישנות תלויה בין השאר בשאלה אם ההסדר לגופו הוא "מהותי" או "דיוני"5. משאלה זו, הראויה לשמש נושא בפני עצמו החורג ממטרתה של רשימה זו, נובעת גם האבחנה בין ביטולה או פקיעתה של הזכות מחמת ההתישנות לבין מצב בו מקימה ההתישנות אך מחסום דיוני תוך השארת הזכות המהותית שרירה וקיימת6. חשיבות הסיווג הנדון רבה גם בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי, שכן אם ההוראה או הזכות מסווגת כ"דיונית" יחול עליה תמיד דין הפורום, ואילו אם היא מסווגת כמהותית יש להפעיל, על-פי עקרונות מקובלים, את הדין הזר השולט עליה במקרה הנתון7. למותר לציין כי השאלה לפי איזה דין תוכרע שאלה פלונית עשויה להיות גורלית למשפט כולו. לאבחנה בין "מהותי" ל"דיוני" עשויה לעתים להיות השלכה על השאלה אם חקיקת-משנה נחקקה בסמכות או תוך חריגה הימנה. למשל, אם הסעיף המסמיך בחקיקה הראשית מעניק סמכות להסדיר בתקנות ענינים שבסדר דין תהא לסיווגה של תקנה מכוח הסעיף המסמיך כ"דיונית" או "מהותית" חשיבות מכרעת8. יודגש שהסיווג למהותי ודיוני בתחומים השונים אינו בהכרח זהה. בעיקר בולטים ההבדלים בתחום ברירת הדין, בו ניתן למצוא גישות שונות בארצות שונות. רצינותן ומורכבותן של שאלות מענינות אלה מחייבות דיון מעמיק בהן כנושא העומד בפני עצמו9.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

במינוח זה משתמש פרופ' ש' ז' פלר במאמרו "על רטרואקטיביות דיני ההסגרה ועל השפעת החנינה עליה" משפטים ד (תשל"ב) 402 (להלן: מאמר פלר).

 . בג"צ 162/80 פלוני נ' ביה"ד הצבאי המיוחד והתובע הראשי, פ"ד לה ( 1) 292, 299 מול האות ב (להלן: בג"צ פלוני).

 . ס"ח 112. מסקנה זו נלמדת מסעיף 2 שבו; וראה ע"א 522/71 בנין נ' בנין, פ"ד כח (2) 309; ע"א 805/79 עזבון המנוח אל-גול, ואח', נ' כולל חב"ד בירושלים, ואח', פ"ד לח (1) 57 ועוד.

 . פקודת הנזיקין [נוסח חדש], נ"ח תשכ"ח 266, סעיף 89 (ב); חוק התובלה האוירית, ס"ח 197 ; חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], ס"ח 276.