‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הביטחון הפרטי והדין?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. חוקים הנוגעים ישירות בשירותי השמירה והחקירות

1. חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה

2. חקירה ושמירה בחוק הגנת הפרטיות

3. פגיעה בפרטיות ודין נלווה

4. הגנת הפרטיות וכלל הפסלות

5. חוק האזנת-סתר

ג. סמכויות מן הדין הכללי

1. סמכויות מן הדין הציבורי

(א) פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש]

(ב) חוק סמכויות חיפוש בשעת-חירום (הוראת-שעה)

(ג) פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)

(ד) סמכויות מן הדין הציבורי - מסקנות

2. סמכויות מן הדין הפרטי

(א) הקדמה

(ב) ההגנה על הקניין הפרטי

(ג) הגנת הזולת בדיני העונשין

(ד) הגנת הזולת בדיני נזיקין

ד. סיכום

במציאות הישראלית מתפתח היצע של שירותי שמירה, חקירה ושירותי בטחון אחרים, שתכליתם לבצע עבור לקוח פעולות, שלעיתים עלולה להיות כרוכה בהן פגיעה באינטרסים של זר, בין בגופו, בין ברכושו, בחירותו או בפרטיותו.1 שירותים אלה - כוללים מיגוון רחב של פעולות, החל בהגנה על גופו ורכושו של לקוח מפני פגיעה בלתי-חוקית, המשך בהשגת מידע שמעוניין בו לקוח ומצוי בפרטיותו של הזולת וכלה בשירותי גביית חוב. אין ספק, כי דינן של פעולות אלה שונה על-פי מידת גיוונן, אולם הדיון הנוכחי מתמקד בשאלה משותפת לכולן: מהו המקור והיקף הסמכות של מי שנשכר לבצע פעולות אלה? מאחר שהדין הקיים מפגר מאוד אחר מציאות חדשה זו ואינו מספק פתרון עקרוני נוח לשאלה דנן, נוצרים בלב המציאות הישראלית איים גדולים של עמימות וחוסר-ודאות, שאת מחירם עלולים לשלם הן קורבנות פוטנציאליים והן מי שקנו או סיפקו שירות כזה, הראשונים - מאחר שייפגעו; והאחרונים - משום שימצאו עצמם אחראים לפגיעה כזאת. אכן, פערים דומים בין דין ומציאות קיימים במיגזרי פעילות רבים אחרים, אך באלה אין בדרך-כלל נזק של ממש, באשר הם מצויים בתחום היחסים הדו-צדדיים בין אלה שיש ביניהם רקע הסכמי, או לכל היותר, יש להם השלכה על אינטרס ממוני של צד שלישי. אולם כאן, הגם שבסיסו של השירות המסופק הינו חוזה בין לקוח לספק, כוללת לעיתים מטרת ההסכם פעולה נגד אינטרסים של מי שאינו צד לו. יותר מזה, האינטרסים העלולים להיפגע בדרך זו הינם אלה המוגנים בדרך-כלל במסגרת זכויות-היסוד החשובות ביותר של האזרח, כגון הזכות לחיים ולשלמות הגוף, הזכות לחירות התנועה והזכות לפרטיות.

מטרת העבודה הנוכחית היא לחפש אחר מקורות, מהם יוכל ספק שירותי הבטחון הפרטי לשאוב כוח, על-מנת להתערב כך בענייניו של זר. קווים לתיאור הדילמות המרכזיות יוצגו בהמשכו של מבוא זה, אולם יש להבהיר מייד, כי חלק גדול מן השירותים שמספקות כיום חברות שמירה וחקירה אינו מצריך תשובה במסגרת הנוכחית, בין משום שהם נוגעים בפגיעה באינטרסים שאינם מוגנים כלל ובין משום שהם מיטיבים עם הלקוח בלא לגעת כלל ועיקר באינטרסים של אדם שלישי. חוקר פרטי, המלקט עבור לקוחו מידע המצוי ממילא ברשות הרבים, כגון תנועת הלקוחות הגלויה בעסק כלשהו או כתובת מגוריו של חייב, והוא עושה זאת על-ידי עיקוב שאין בו הטרדה, אינו זקוק לכוחות מיוחדים כלשהם על-מנת לעשות כן, שהרי ממילא, אין לבעל-העסק או לחייב אינטרס מוגן שלא יאסף לגביהם מידע זה. כך גם כאשר מבקש גובה חובות פרטי מאדם שיפרע את חובו, בלא שהוא מטמיע בבקשתו או בהתנהגותו איום כלשהו. וכך, על אחת כמה וכמה, כאשר עובדו של גוף שמירה נענה לאזעקת מוקד וחש לעזרת הנזקק לעזרה בביתו או לעזרת לקוח אחר, שחנותו נפרצה ויש לחסום הכניסה אליה על-מנת למנוע ביזה. אולם, כאמור, רבות מן הפעולות שמבצעים גופי בטחון פרטיים, ודווקא החשובות שבהן, נעשות תוך פגיעה אפשרית באינטרסים חשובים של אדם שלישי. שתי דוגמות מובהקות, סביבן תיסוב מרביתה של העבודה הנוכחית, בהקשר זה או אחר, הינן דוגמת החקירה הפרטית המתערבת ודוגמת השיטור הפרטי ההיקפי.

החקירה הפרטית המתערבת באה לשאוב מידע מתחום פרטיותו של הזולת, וזאת על-מנת למוסרו ללקוחו של החוקר, בדרכים שיש כהן כדי לפגוע בפרטיות זו. האם יש לחוקר פרטי סמכות לבצע חקירה כזו? האם נשענת סמכותו על לגיטימיות האינטרס של שולחו בהשגת מידע זה? האם קמה לחוקר סמכות כזו מן הרשיון הניתן לו לבצע חקירות? האם יכולים גופי חקירה פרטיים לשאוב סמכויות חקירה מן הסמכויות שבמיגזר הציבורי, כגון, על-ידי שתורחב עליהם סמכות החוקר מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)? 2

השיטור הפרטי ההיקפי האופייני בא לספק הגנה על הגוף והרכוש במקום, כגון שכונת-מגורים או מרכז מסחרי. המיוחד לשירות זה, שאיננו מבוסס על קשר בלעדי וישיר בין לקוח אחד, שומר אחד ואינטרס מוגדר, אלא הוא בא להגן על אגד גדול של אינטרסים באזור רחב, בדרך-כלל תוך התקשרות של מספר גדול של אנשים עם מספר גדול של שומרים, באמצעות תאגידים, באמצעות גופים ייצוגיים ובדרכים אחרות. סוג זה של שמירה מעורר שפע של שאלות, שאינן מתעוררות או אינן מתעוררות באופן חריף בהקשרה של השמירה המסורתית, בה מופקד אדם על אינטרס מוגדר ונדרש לשמור עליו עבור לקוחו. מניין תיטול המשטרה הפרטית ההיקפית את סמכויותיה? האם יכולה היא ליטול אותן כולן מן האינטרסים הלגיטימיים, מחירויותיהם, הגנותיהם וכוחותיהם של הלקוחות המממנים אותה? האם יכולים השוטרים הפרטיים להישען על כוחות משלהם? האם יכולה המשטרה הפרטית לשאוב סמכויות-שיטור מן הסמכויות שבמיגזר הציבורי, כגון, על-ידי שתורחב עליה סמכות השוטר מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית (מעצר וחיפושים)? 3

ייחודם של שירותי הבטחון הפרטי, שהם מצויים בתחום הדימדומים, שבין המודל הפרטי והמודל הציבורי, ומכאן גם נובעת העמימות הגדולה באשר לסמכויותיהם. האם יש לראותם כזרוע ארוכה של שולחיהם מן המיגזר הפרטי או כצורה מיוחדת של התארגנות בהרחבה של המיגזר הציבורי? יותר מזה, כל אחת מזוויות-ראייה אלה אינה מספקת, אלא נקודת-מבט, שמאחוריה תחומי עמימות נרחבים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 תקנה 3(3) לתקנות אתיקה מקצועית. כפי שתוקן: ק"ת תשל"ה 468.

 תקנה 5 לתקנות אתיקה מקצועית.

 תקנה 4 לתקנות אתיקה מקצועית.

 תקנה 2(א) לתקנות אתיקה מקצועית.

 סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).

 סעיף 7(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי-שמירה.

 סעיף 7(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי-שמירה; אמרת-אגב של השופט ככור בע"א 632/7, 662

מוסקונה ומודיעין אזרחי בע"מ נ' מאור, פ"ד לב(2) 321, 328.