‏0.00 ₪

תורת-המשפט זו דיסציפלינה שעניינה בהבנה וביקורת תבונית ומבוססת של החוק ולא בידיעת פרטי החוק.
בין השאלות הכלליות הנדונות בתורת-המשפט נמצא גם את השאלות הבאות: חוק מהו? כלום ייתכן חוק בלא כפייה? האם החוק הבינלאומי הוא באמת בבחינת חוק? במה שונה החוק מן המוסר ומן הצדק ומהו היחס ביניהם?

התורות בדבר החוק הטבעי שפותחו על-ידי הסכולסטיקה (במיוחד על-ידי תומס אקווינס) מן המטפיסיקה האריסטוטלית ומן התיאולוגיה הנוצרית, ייסדו מסורת בת-קיימא בביקורת החוק. תכונתה האופיינית הבולטת היא עמידתה על דעתה (א) שישנם עקרונות קבועים להדרכת ההתנהגות האנושית, עקרונות שאינם מעשי ידי האדם אף כי הם ניתנים לאיתור על-ידי התבונה; (ב) שעקרונות אלה מהווים חוק טבעי שלאורו יש לשפוט את כל החוקים מעשי-ידי-אדם. תיאורטיקנים אחדים אף סבורים שחוקי-אדם שאינם עולים בקנה אחד עם החוק הטבעי אינם בעלי תוקף; אחרים מתייחסים אל החוק הטבעי לא כאל מבחן לתקפותם של חוקי האדם, אלא כקנה-מידה לביקורת בלבד.

ביקורת החוק (על יסוד שיקולים תועלתניים) היתה לעניין מרכזי בתורותיהם של בנתהאם ושל אוסטין למרות שהם הבליטו דווקא את נקודת הראות האנליטית והתנגדו לתורות בדבר החוק הטבעי. מרבית תורת-המשפט הביקורתית המודרנית מבוססת על קשת רחבה של דרכי מדיניות חברתית ואיננה תלוייה עוד בתורת החוק הטבעי, אף-על-פי שלאחר מלחמת העולם האחרונה נוסחו עקרונותיה החשובים ביותר של תורה זו בגרמניה ובמקומות אחרים על-ידי ניאו - תומיסטים.

חקירת התהליך המשפטי, בייחוד באמריקה, עודדה את התהוותן של שתי אסכולות בתורת-המשפט, האחת קונסטרוקטיבית והאחרת ספקנית. שתיהן מבליטות את העובדה, כי מאחר שלכל הכללים המשפטיים יש רק גרעין מרכזי של משמעות מקובלת, בעוד שבתי-המשפט מיישמים חוקים כלליים למקרים הגבוליים הרבים המובאים בפניהם - הרי שתהליך ההיסק איננו (למרות שכך נראה הדבר במבט ראשון) דדוקטיבי אלא מייצג ברירה בין ערכים חברתיים. אחת התנועות - זו שבהנהגתו של רוסקו פאונד (Rosocoe Pound) הקרויה לעיתים "תורת המשפט הפונקציונלית" - מקדישה את עיקר שימת-ליבה לקביעת הערכים החברתיים החייבים להדריך את בתי המשפט בתחומים שלא הוגדרו במפורש על-ידי החוק. התנועה הספקנית שמקורה בהולמס (O.W.Holmes) ("שבילי החוק", 1897 (The Path of Law) גריי (J.G. Gray) ("טבעו ומקורותיו של החוק, 1902 (The Nature and Sources of Law), הדגישה את רבגוניותן של ההשפעות האל - חוקיות על החלטות משפטיות, הסמויות והמובלעות בתוך צורות החוק. "ריאליסטים" מאוחרים יותר עירערו על התפיסה המקובלת אודות החוק, הרואה אותו כמערכת - כללים מובחנת מפעולות בתי המשפט, שאפשר פחות או יותר לחזותן מראש (עיין למשל בסיפרו של ג'רום פרנק (Jerome Frank) "החוק והרוח המודרנית", 1930 - (Law and the Modern Mind). חכמי-משפט ביבשת אירופה חזו התפתחויות אלה כבר בראשית המאה הזאת (עיין למשל בחיבורו של אהרליך (Ehrlich) "ממצאי המשפט החופשי", 1903 (Freie Rechtsfindung), וכן בכתבים של סופרים סקנדינביים, במיוחד של אכסל הגסטרום (Axel Hagestorm).