‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המשפט העברי ומקומו במשפט של מדינת ישראל?

תוכן עניינים

מבוא

דוגמאות: עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל

מקומו ושילובו של המשפט העברי במערכת המשפט:

חוק לא תעמוד על דם רעך

הריבית

שיקולי הגינות ומוסר

תקנת השבים

היהדות הדתית רואה את המשפט העברי כנחלתה הבלעדית

היחס של העמים למשפט העברי

סיכום

ביבליוגרפיה

סמינריון על מקומו של המשפט העברי במדינת ישראל

לכאורה, קשה לבוא בטענות אל היהדות הדתית על שהיא רואה את המשפט העברי, את ההלכה, כנחלתה הבלעדית. דת ישראל ומשפט ישראל ארוגים זה בזה, שתי וערב, לאריג אחד שאין להבדיל בין חוטיו. אין ספק, כי הדת היהודית מהווה את הבריח התיכון של היהדות. היה זה רב סעדיה גאון, אשר הורנו "כי אומתנו אינה אומה כי אם בתורותיה". את ייחודה של היהדות היטיב לבטא ד"ר יעקב הרצוג:

"חוץ מהעם היהודי אין לך עם בעולם שיש לו דת אחת ואין לך דת אחת בעולם שיש לה עם אחד".

ההפרדה בין עניינים שמימיים לבין עניינים ארציים, העומדת בבסיסה של הנצרות, זרה ליהדות. היהדות הינה כוללנית ומקיפה את מכלול חייהם של הפרט ושל החברה.

"דת ודין - כתב פרופ' פריימן - ירדו כרוכים לעולם. אין תורת ישראל מבחינה הבחנה עקרונית-דוגמתית בין הלכה דתית ובין הלכה משפטית".

גישה כוללנית זו מאפשרת להבין מפני מה אין הדת היהודית מושכת ידיה מעניינים המסורים, כביכול, למדינה. הבחנה כזו, כמו גם הדיבורים על "חומה של הפרדה בין הכנסייה לבין המדינה", מבית מדרשה של הנצרות הפרוטסטנטית בארצות-הברית, זרים ליהדות. השולחן ערוך מסדיר את העניינים שבין אדם לקונו, אך לא פחות מכך הוא מדריך ביחסים בין אדם לחברו.

בעבודה אגדיר את המשפט העברי, אתן דוגמאות שלדעתי מבליטות את חשיבות השתלבות והטמעות המ' העברי במ' הישראלי.[1] תחילה אנסה להגדיר את המשפט העברי:

מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל - החל ממתן תורה, ביניהם: המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה. בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת ההגדרה "משפט עברי" קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים: ש' מנחם אלון, סבור כי משפט עברי כולל את התחומים בהלכה שמקובלים כתחומים משפטיים בשיטות משפט אחרות. כמו דיני נזיקין, דיני מקרקעין ודיני עונשין. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" והלכות "דתיות". לעומתו המלומד יצחק אנגלרד, סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות או הלכות דתיות, וחלוקה מסוג זה אינה אלא שרירותית. דעה שלישית מביע המלומד שמשון אטינגר, הסבור כי משפט עברי כולל את כל התחומים שהיה עלינו "להמציא" אילו לא הייתה תורה (דברים שהיינו עושים גם אילו לא נקבעו כהלכה - היינו יוצרים דיני מקרקעין, דיני נזיקין וכיוצא בזה). המשפט העברי מורכב משלושה חלקים עיקריים המובאים בשלוש מסכתות עיקריות: דיני נזיקין - הדינים העוסקים בתשלומי נזקים שבין אדם לחברו ומובאים בעיקר במסכת בבא קמא. דיני שאלה הלוואה ושכירות ודיני שומרים- מובאים בעיקר במסכת בבא מציעא. דיני הרחקת נזיקין ומקח וממכר (קניה ומכירה) - מובאים בעיקר במסכת בבא בתרא ומקצתם במסכת קידושין. אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, יש בו השפעה לא מבוטלת של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי (2016) 

יובל סיני ישום המשפט העברי בבתי המשפט בישראל

Esther Hayut, Limits of the Law, in THE CULTURE OF JUDICIAL INDEPENDENCE IN GLOBALIZED WORLD 73 (Shimon Shetreet & Wayne McCormack eds., 2016)