‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי חידושים בדיני חברות?

תוכן עניינים

א. הקדמה

ב. ביטול תורת האולטרה וירס

ג. הסדר למקרים של חריגה מסמכות על-ידי מי שמבצע פעולה משפטית עבור חברה

ד. הסמכת החברה לשנות את תנאי תזכירה בהחלטה מיוחדת ללא צורך באישור בית המשפט

ה. סעד למקדה קיפוח

ו. גישות חדשות בדיני חברות שפותחו בפסיקה

ז. סיכום

סמינריון חידושים בדיני חברות

ההתפתחות המהירה של הכלכלה המודרנית, הגידול וההרחבה של חברות, המרכזות בידיהן שליטה על רובו של העושר הלאומי והענין שיש לציבור בחברות אלו, מחייבים מעקב אחר השינויים של חיי הכלכלה ומחשבה מחודשת להתאמת דיני החברות לשינויים אלה.

כוחות נוספים הדוחפים לחידוש דיני החברות הם, מצד אחד, התפתחויות בדיני החברות של המדינות המפותחות בעולם המערבי ומצד שני, הצורך בתיאום דיני המדינה עם הדינים של מדינות אחרות וביניהם הדינים של המדינות החברות בקהיליה הכלכלית האירופית.

למרות ההבדלים, לפעמים ניכרים, בין מדינה למדינה, כוחות הכלכלה פועלים לרוב באותו כיוון ופתרונות של דין מדינה אחת יישימים לעיתים במדינה אחרת תוך ההתאמות הנדרשות על-ידי השוני בתנאים האובייקטיביים של כל מדינה.

הצורך בתיאום דיני החברות של המדינות השונות בא לספק דרישה של המסחר הבינלאומי, אשר עם גידולו והרחבתו מחייב לספק לסוחרים הבינלאומיים שיטת משפט אחידה, ככל האפשר, בתחום מסחר זה.

הדין הישראלי רגיש לנטיות ולדרישות אלו ולכן כבר נתקבלו שינויים בדין, וכן דנים בשינויים נוספים.

במסגרת רשימה זו נסקור את השינויים שנעשו והחידושים שהתחדשו בדין הישראלי, הן מכוח החקיקה והן עקב התפתחויות בפסיקה.

עד ליום פקודת החברות התקפה בישראל היתה הפקודה שהתפרסמה בשנת , כפי שהיא תוקנה מדי פעם. פקודה זו המשיכה לחול בישראל גם לאחר הקמת המדינה, והשינויים שנתקבלו בחוק החברות האנגלי לא הוחלו בדיני החברות בישראל.

אמנם ההלכות של בתי המשפט האנגליים המשיכו להנחות את בתי המשפט בישראל, וזאת מכוח סימן 46 לדבר המלך במועצתו, ומכוח סעיף 2(2) של פקודת-החברות, שחייב לפרש את פקודת החברות בהתייחסות לדין האנגלי בדיני החברות. אך  נתקבל תיקון לפקודת סדרי שלטון ומשפט אשר קבע, שכל הוראה בחוק שלפיה יש לפרש אותו, או ביטויים שבו, לפי דיני אנגליה, לא תהיה הוראה מחייבת, ביטל סעיף 2 לחוק יסודות המשפט, את סימן 46 לדבר המלך במועצתו.

שינויים אלה של ביטול הזיקה למשפט האנגלי היו תוצאה של מדיניות משפטית כללית, שמטרתה היתה להקנות עצמאות למשפט הישראלי ולא נבעו משיקולים מיוחדים לדיני החברות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 C. Baxter, "Ultra Vires and Agency Entwined" Cam. L.J. (1970) 280, 296.

 Selangor United Rubber v. Craddock 2 All. E.R. 1073, 1091; Gore-Browne, On Companies (Bristol 43rd ed,) 27.11

L.C.B. Gower, Principles of Modern Company Law (London 4th ed,) 581; Gore-Browne, on Companies, supra note 16, at pp. 10-27; R. Pennington, Modern Principles of Company Law (London 4th ed., 979) 532.

 Cohen, supra note 13, at. P. 169.

 י' גרוס ו- י' ל' כהן, לעיל הערה 11, בע' 293.