‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי חסרונות ומגבלות של חופש הביטוי?

תוכן עניינים

מבוא. 

חופש הביטוי – הגדרה. 

חיוניותו של חופש הביטוי 

הצורך להגביל את חופש הביטוי 

מהות חופש הביטוי 

הטעמים העומדים ביסוד חופש הביטוי

היקפו של חופש הביטוי וההגנה עליו 

ההגנה על חופש הביטוי 

איזון האינטרסים.. 

הגבלות תקשורתיות. 

הגבלות הקשורות בתוכן הביטוי 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

סמינריון על חופש הביטוי ומגבלותיו: אחד מביטויי החופש החשובים ביותר, אשר בלעדיו לא ניתן להגדיר מדינה דמוקרטית, מתגלם

בעיקרון היסודי -חופש הביטוי, אשר נשען במחשבה המדינית על חופש המחשבה האנושית.
מובן אפוא כי חופש זה הינו ערך חשוב ומרכזי לפרט ולחברה שכן בני האדם שונים זה מזה
בהשקפתם, אמונתם, דעותיהם וטעמם ולכל אדם באשר הוא אדם יש צורך לבטא את עצמו
ולהביע את דעותיו ורגשותיו. מקובל אפוא להצביע על ארבע "הצדקות קלאסיות" לחופש הביטוי: מימוש עצמי, בירור האמת, יישום ההליך הדמוקרטי ויציבות חברתית. הכרה בחופש ביטוי רחב אין פירושה כי חופש הביטוי נטול כל הגבלות. יש להתחשב גם בעקרונות יסוד אחרים הידועים כעדיפים מאלה המובטחים על ידי מימוש עיקרון חופש הביטוי: כגון בטחון המדינה ושלום הציבור, כבוד האדם, זכות הקניין, טוהר השיפוט ועוד. אם כך חופש הביטוי הינו יחסי.

זכויות אדם מוכרות במשפט הבינלאומי כזכויות אוניברסליות, שכל אדם באשר הוא אדם זכאי להן. משמעות ההכרה הזו היא, כי מדובר בעניין המצוי מעל, או מחוץ למשפט הפנימי ולשליטה הפנימית של כל מדינה. תביעה ממדינה שלא להפר את זכויות האדם לא תיחשב אפוא כהתערבות בענייניה הפנימיים של המדינה. במהלך המחצית השניה של המאה ה-20 התפתחה מערכת עניפה של אמנות בינלאומיות בדבר זכויות האדם, שמטרתם להגדיר מערכת של נורמות וסטנדרטים שלגביהם קיימת הסכמה רחבה בקהילייה הבינלאומית. חופש הביטוי מעוגן במספר אמנות בין-לאומיות, ובראש בראשונה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.

חופש הביטוי הוכר כזכות יסוד בסיסית מאז שנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
עיגון לעקרון זה נמצא בפסיקה כחוט השני החל בפס"ד קול העם המיתולוגי וכלה
בפרשת שניצר. ומאז הולכת וגוברת בישראל ההכרה בחשיבותו של חופש הביטוי.
בתי-המשפט חזרו והדגישו - מאז פסקי-הדין המונומנטליים של השופט אגרנט בפרשת קול העם
ושל השופט שמגר בפרשת חברת החשמל - כי חופש הביטוי הוא "ציפור הנפש של הדמוקרטיה", כי יש לו "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם", וכי הוא זכות "על" "עילאית".
כמובן, לא כל ביטוי המכוסה על-ידי חופש הביטוי הוא ביטוי מוגן במשפט הישראלי. הפסיקה שלנו הבחינה יפה בין היקפו של חופש הביטוי לבין מידת ההגנה הניתנת לחופש הביטוי.
אכן, ככל זכות חוקתית, גם חופש הביטוי אינו חופש מוחלט. בתי-המשפט חזרו והדגישו כי חופש
הביטוי הוא חופש יחסי. בכך באה לידי ביטוי התפיסה כי חופש הביטוי, עם כל חשיבותו, אינו הערך היחיד במרקם החיים של חברה ומדינה. לצדו של חופש הביטוי עומדים ערכים נוספים. בעבודתי ארחיב ואתמקד בנוגע להתפתחות עקרון היסוד של חופש הביטוי שקנה לו אחיזה חריגה וייחודית בפסיקה הישראלית, שהשפיעה גם על התוצר הסטטוטורי והחוקתי בארץ מעבר לעקרונות אחרים יצירי הפסיקה. 

השופט אגרנט ראה בחופש הביטוי את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה, ואמר כי לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם". מהי אותה זכות, ומהו שעושה אותה למרכזית בחיינו? ובעיקר - מהן המיגבלות שמוצדק וראוי הוא להטיל על זכות זו בחברה דמוקרטית? אלה הם הנושאים אשר אני מבקש לעמוד עליהם.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הימיין רייש נעמי חופש הביטוי וגבולותיו המכון הישראלי לדמוקרטיה 

מרדכי קרמניצר עורך, הגנה על חופש הביטוי במשטר הדמוקרטי, י-ם: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ג'ון סטיוארט מיל, "על החירות", ירושלים, מאגנס 

גביזון, רות, "המהפכה החוקתית: תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה", ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 

Kors, Alan Charles. "Freedom of Speech". In Hamowy, Ronald. The Encyclopedia of Libertarianism. Thousand Oaks, CA: SAGE; Cato Institute. pp. 182–5. 

Malcolm NShaw, International Law, 5th edition