עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה סמינריונית הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור, מתח חוקתי זכות לקנין סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם, ההפקעה (עבודה אקדמית מס. 2711)
290.00 ₪
42 עמודים
עבודה אקדמית מספר 2711
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הפקעת קרקע לצורכי ציבור?
תוכן עניינים
זכות הקניין בחוק- היסוד כבוד האדם וחירותו
מתח חוקתי: זכויות הקניין של הפרט מול טובת הציבור
מושג הזכות לקניין על-פי ערכים נורמטיביים
תפיסות הקניין: פורמליסטית, מוניסטית, ליברטיאנית
לתפיסה זו שלושה מאפיינים: פורמליסטית, מוניסטית, וליברטיאנית.
היבט חוקתי ערך החירות מול הזכות החוקתית לקנין
תפיסת הקניין כריבונות מול תפיסת קניין ליברלית– מצרפיות
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - סעיף 3 מול סעיף 10
שיקול חוקתי: הנשיא ברק לקניין תפקיד חברתי והתפיסה של חוק היסוד הגרמני
קנין והפקעה- טובת הכלל מול טובת הפרט
זכות הריבון בהפקעת שטחים של הפרט/הציבור
ההגנה החוקתית על בעלות מקרקעין
המצב החוקתי קודם לחקיקת חוקי היסוד
שינוי חוקתי לאחר חקיקת חוקי היסוד
פגיעות שלטוניות במקרקעין פרטיים במרכז הדיון החוקתי
סמינריון הפקעות קרקע לצורכי ציבור ללא תמורה לפי חוק התכנון והבנייה - לקראת הערכה מחדש.
הסמכות להפקיע קרקע לצורכי ציבור ללא-תמורה בהיקף של עד 40% היא אחד הכלים החשובים לביצוע תוכניות, המצויים בחוק התכנון והבנייה. כלי זה הוא גם בין הכלים הזוכים לניצול רב וסדיר על-ידי רשויות התכנון. בניגוד לכלים אחרים, מעולם לא היה שרוי בתרדמה חלקית - כדוגמת מס-ההשבחה (טרם תיקון החוק). אין תימה בכך: לרגל תלותן התקציבית (והמשפטית) הרבה של הרשויות המקומיות בישראל בשלטון המרכזי, הן מתקשות להשיג קרקעות למוסדות-ציבור תוך שימוש בהפקעה הכרוכה בתשלום פיצויים. על-כן אין זה פלא שכלי ההפקעה ללא-תמורה נוטה להיות מנוצל עד תומו.
אולם, למרות היקף הניצול -לעתים ניצול-היתר-טרם זכה הסדר זה בתשומת-הלב הראויה, לא מבחינת היבטיו המשפטיים ולא מבחינת השפעותיו התכנוניות. תשומת-הלב מתבקשת לא רק לאור החשיבות הפנימית-ישראלית אלא גם במבט ההשוואתי, שכן הסמכות הנרחבת להפקעה ללא תמורה היא יוצאת-דופן בין הסדרי דיני התכנון בעולם, ויחד עם זאת מעוררת עניין בארצות אחרות.
נושא ההפקעה ללא תמורה הוא חלק מדיני התכנון והבנייה. בישראל, בניגוד למדינות רבות, זכה נושא זה להסדר משפטי מפורש בחוק התכנון והבנייה בתוך המסגרת הכללית של דיני התכנון נושא ההפקעות נופל בעיקר בתחום הדינים המתייחסים לפיתוח הקרקע (כידוע, בדיני התכנון כלולים גם תחומים חשובים אחרים, כמו אלה הקשורים למשפט המינהלי ולדיני נזיקין). לפיכך, סוגיית ההפקעות ללא תמורה קשורה בקשר אמיץ להוראות האחרות שבחוק התכנון והבנייה, העוסקות אף הן בכלים להכוונת פיתוח שטח - כגון הפקעות "רגילות" בתשלום פיצויים, חלוקה חדשה (רה-פרצלציה), שימוש חורג, חילופי קרקע, וכמובן - הגבלות על השימוש בקרקע ליעודים מסוימים.
נוסף להעלאת השאלות המשפטיות הסבוכות הקשורות בסוגיא זו, חיבור זה שואף להצביע על יחסי-הגומלין בין ההסדר המשפטי לבין תהליכי התכנון בפועל. מעבר לכך, ינסה החיבור להעריך את החיוב והשלילה שבהסדר המשפטי הקיים לאור יעדים שיוגדרו לצורך ההערכה. לשם כך נערכה בדיקה שהתייחסה לאופן השימוש בהפקעה ללא תמורה ולדעות השונות אודות היבטים השנויים במחלוקת. הבדיקה הסתמכה על סדרה של ראיונות שנערכו על-פי שאלון אחיד עם כתריסר מומחים, שניתן לראותם כמייצגים עמדות של קבוצות אינטרסים שונות בעלות נגיעה להיבטים המשפטיים והתכנוניים של הפקעה ללא תמורה. התפישה מאחורי גישה זו היא שהערכתו של כלי זה, כמו הערכתה של מדיניות ציבורית כלשהי, אינה יכולה להתבסס על נקודת ראות אחת בלבד. המידע השאוב מהראיונות ישמש כבסיס העובדתי לחיבור.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
גבריאלה שלו, א' צמח דיני חוזים. מהדורה רביעית, הוצאת נבו (2019)
נילי שגיא חוק הדיור הלכה למעשה, נבו (2019)
World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary