‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי סחרות ומסמכים סחירים?

תוכן עניינים

א. מבוא - מהו מסמך סחיר. ב. מקורות הסחרות בישראל. 1. המסמכים הסחירים כרשימה סגורה. 2. פקודת השטרות. 3. חוקים אחרים. 4. נוהג הסוחרים. 5. חוזה. ג. מערכת ההלכות החלה על מסמכים סחירים שאינם שטרות. 1. חקיקה מפורשת. 2. העדר חקיקה. ד. סחרות ותקנת השוק. ה. הסחרות על פרשת דרכים.

לא אחת נאמר שהמונחים "סחיר" ו"סחרות", ובעקבותיהם גם המושג "מסמכים סחירים", לוקים בדו משמעות 1 שגם המחוקק לא ניצל הימנה2. חובה עלינו אפוא להגדיר תחילה את המושגים שישמשו אותנו להלן. קיימים שלושה סוגים של התחייבויות: מסמכים סחירים במובן הצר, מסמכים סחירים במובן הרחב וזכויות חוזיות רגילות. שתי תכונות למסמכים הסחירים במובן הצר: 3

1. עבירות-העברת הבעלות בזכות המצויה במסמך נעשית על-ידי מסירת המסמך לנעבר, או על-ידי מסירה וחתימת היסב.

2. טהירות-הנעבר עשוי בתנאים מסוימים-בעיקר רכישה בתמורה ובתום לב- לרכוש זכות טובה מזו שהיתה למעביר.

שתי פנים לטהירות: הנעבר גובר על פגמים שבחיוב לטובת המעביר ועל פגמים בזכות קניינו של הלה4. טענות שונות שיש לחייב כלפי המעביר, שמקורן בהפרת החוזה ביניהם או בפגם בכריתתו, וכן הוכחה שהמסמך נגנב מבעליו באחד השלבים הקודמים, אינן עומדות כנגד נעברים שונים של המסמך.

מסמכים סחירים במובן הרחב מתאפיינים בתכונת העבירות בלבד. הזכות על פיהם עוברת לבעלותו של אחר עם העברת המסמך אליו, ברם אין הנעבר יכול לרכוש זכות טובה מזו שיש למעביר. הדוגמה העיקרית למסמך כזה היא שטר מטען. 5בחיבור זה נתמקד במסמכים סחירים במובן הצר, והם יכונו להלן גם "מסמכים סחירים" סתם.

גם זכויות חוזיות רגילות ניתנות להעברה בלי הסכמת החייב,6 ברם אין הן עבירות במובן שנזכר למעלה, היות שהעברת הבעלות בהן אינה קשורה במסירת מסמך כלשהו לנעבר. זכויות חוזיות אפשר להמחות אך לא לסחר, וגם כאשר הזכות החוזית כתובה על גבי מסמך, אין כל קשר קנייני, להבדיל מראייתי, בין העברת ההחזקה במסמך ובין העברת הבעלות בזכות7. זכות חוזית רגילה חסרה גם את תכונת הטהירות, וחוק המחאת חיובים קובע שכל הטענות שעמדו לחייב כלפי הממחה עומדות לו גם כלפי הנמחה8.

בספרות המשפטית מקובל לכנות את האלמנט המייחד את המסמכים הסחירים בשם מיזוג9. במסמך סחיר יש מעין מיזוג בין הזכות החוזית ובין הנייר שהיא כתובה עליו, והזכות הערטילאית מגולמת כביכול במסמך10. מסיבה זו חלה על המסמך הסחיר מערכת כפולה של הלכות : דיני החוזים בשל הזכות, ודיני הקניין בשל החפץ – המסמך11. לרעיון הגילום כמעט אין חשיבות כיום. בעבר, כאשר המשפט המקובל לא הכיר בעבירותן של זכויות חוזיות ערטילאיות, גילומה של הזכות, כלומר הפיכתה לחפץ, אפשר את עבירותה. היום, ששיטות המשפט המודרניות, והמשפט הישראלי בכללן, רואות בזכות חוזית נכס, שאפשר לעשות בו עסקאות שונות, ירדה תיאורית המיזוג מגדולתה12. גילמור מסביר בעזרת עקרון המיזוג הלכות שונות בדיניה מסמכים הסחירים,13 אף שלהלן נראה שהעיקרון איננו כוללני ולזכות יש גם חיים עצמאיים משלה. בשלב זה נסתפק בהערה שהמיזוג קשור לעבירות ואינו קשור לתכונת הטהירות. הטהירות אינה נובעת מהמיזוג, שהרי לא כל מי שאוחז במסמך רוכש זכות נקייה, אלא רק מי שממלא אחר תנאים מסוימים. מאחר שהמיזוג קשור לעבירות הוא משותף למשפחת המסמכים הסחירים כולה, ואינו מיוחד למסמכים סחירים במובן הצר בלבד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 1064 .p at ,9 note Supra ,Gilmore, מונה ארבע הלכות שהן תוצאה של המיזוג: א. הזכות פוקעת רק כנגד תשלום לאוחז. ב. העברת הזכות הגלומה במסמך אפשרית רק עם העברת המסמך. ג. נושי האוחז יכולים לשים יד על החוב, רק אם הם תפסו גם החזקה במסמך.

ד. ה- situs של הזכות הוא במקום הימצאו של הנייר. למקצת הלכות אלו נחזור בהמשך.

 חוק החוזים (חלק כללי), ס"ח 118, סעיף 24 (להלן - חוק החוזים הכללי).

 ע"א 352/58 בראלי נ' עירית רחובות, ואח', פ"ד יד(2) 719, 723 (להלן - בראלי).

ד"נ 40/80 קניג נ' כהן, פ"ד לו(3) 701, 721.

ע"א 120/64 שבת נ' לוי, פ"ד יט(2) 253; ע"א 244/75 מואסי נ' עזבון שמיר, פ"ד ל(1) 113.

ע"א 65/49 פריזלר נ' וויס, פ"ד ה(1) 878, 889;