‏90.00 ₪

ניתן להבחין בין שתי גישות שונות למחקר איכותני: האחת רואה בו מחקר משלים למחקר הכמותי, המתאים לשדות מחקר שונים או להיבטים שונים של אותו המחקר. לעומתה, הגישה השנייה, רואה במחקר האיכותני מחקר המפצה על בעייתיות הקיימת באופן מובנה במחקר הכמותני. אחווה דעתי בענווה שבאחרונה אני מצדד.

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, חוקרים רבים בדיסציפלינות שונות במדעי החברה טוענים כי מחקר איכותני יכול לעמוד בפני עצמו וכי הוא עדיף, מסיבות תאורטיות, על מחקר כמותני. חוקרים אלו יצאו כנגד התפיסה הפוזיטיביסטית המאפיינת את המחקר הכמותי. בהתאם הם טענו, כי שינוי תאורטי בצורת פרידה מהפוזיטיביזם מחייב גם שינוי מתודולוגי, לעבר שיטות מחקר המתאימות יותר לפרדיגמות המחקריות החדשות. על אף שחוקרים אלו יצאו בעיקר כנגד המחקר הכמותני, הרי שהגדרה של הבדל זה לפי קווים תאורטיים ולא לפי קווים מתודולוגיים מביאה לכך שפעמים רבות ההתנגדויות להלן מועלות גם כנגד מחקרים מהסוג שתואר לעיל. מחקרים שהם איכותיים מבחינת המתודולוגיה, אך פוזיטיביסטיים מההיבט התאורטי. (בן יהושוע).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 נעמה צבר-בן יהושע, מסורות וזרמים במחקר האיכותני. הוצאת דביר. ע' 45