‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מערכת יחסי החוץ של תורכיה עם ישראל , ומה היו התמורות ביחסים אלו לאורך השנים (ולאור המרמרה)?

תוכן עניינים

שאלת המחקר. 

מבוא. 

תאוריה נאו-ליברלית ליחב"ל. 

תאוריה ריאליסטית ונאו ריאליסטית ליחב"ל. 

תאוריות נוספות - תאוריית השלום הדמוקרטי 

יחסים דיפלומטיים בין ישראל לתורכיה. 

יחסי ישראל תורכיה מאז קום המדינה. 

יחסי ישראל תורכיה בעשור הראשון להקמתה של מדינת ישראל. 

יחסי ישראל-טורקיה בשנות השישים.. 

1.     הגברת מאמצים להתקרבות עם מדינות ערב. 

2.     הגבלת שיתוף הפעולה עם ישראל למינימום האפשרי. 

3.     אי-כניעה ללחץ מצד מדינות ערב לרדת מתחת למינימום הזה. 

4.     לא לאפשר ליחסים עם ישראל לפגוע בהתקרבות עם מדינות ערב. 

האירועים שעקבו הוכיחו את אמינות המידע. 

ההתנצלות הישראלית בפני טורקיה בעקבות אירועי המשט. 

יחסי טורקיה ישראל בצל משאל העם בטורקיה. 

יחסי ישראל טורקיה לקראת פשרה. 

ההפשרה ביחסי ישראל טורקיה. 

שינויים בתפיסת האיום הטורקית ומשמעויות אסטרטגיות לישראל. 

סקירת היחסית מנקודת מבט היסטורית עד ימינו 

הסברים להידוק היחסים.. 

חזרתה של מדיניות ההצמדה. 

השפל בתקופת ארדואן 

מבצע צוק איתן 

קרן אשר תפצה את נפגעי המרמרה ע"י ישראל. 

2016 פיגוע התאבדות באיסטנבול- שלושה תיירי קולינריה ישראלים נרצחו 

יחסים צבאיים.

כלכלה ותיירות. 

היחס לרצח העם הארמני 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

תורכיה נמצאת בנקודת המפגש בין אירופה ממערב לאסיה במזרח. היא משתרעת על פני שטח של 780 אלף קילומטר רבועים, מיוון לאיראן ממערב למזרח. רק שלושה אחוזים משטחה של תורכיה נמצאים בפועל על שטחה של אירופה ובכל זאת מרבית הארגונים הבין-לאומיים מחשיבים את תורכיה לאירופה בשל קשריה ההדוקים עם אירופה. 

תוצאות משאל העם בטורקיה על רפורמות בחוקה אותתו על המשך הקיפאון ביחסי מדינה זו עם ישראל. משאל העם התייחס אמנם לסוגיות פנים אך ניתן לראות בתוצאותיו אישור כללי שניתן על ידי רוב המשתתפים למדיניות הממשלה בתחומים נוספים, כולל מדיניות החוץ. שר החוץ הטורקי, אחמד דוואטולו, מוביל מזה זמן מדיניות גלובלית ואזורית המושתת על ספרו "עומק אסטרטגי" והמיועדת לחזק את מעמדה של טורקיה במרחב הגיאו-פוליטי הקרוב, בין השאר באמצעות חיזוק הקשרים עם מדינות ערב ומדינות מוסלמיות. מגמה זו והחיפוש אחר תפקיד מרכזי בזירה המזרח-תיכונית מסבירים במידה רבה את המשבר הקשה ביחסים בין טורקיה וישראל. בעוד שטורקיה אינה מנסה לטייח את המשבר עם ישראל, היא עושה מאמצים להסביר כי חיזוק היחסים עם מדינות מוסלמיות ובמיוחד עם איראן אינם פוגעים ואינםו מצויים בסתירה לרצונה לחזק את קשריה עם מדינות המערב ורצונה להמשיך בתהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי. 
    הרפורמות שאושרו במשאל העם עוסקות בשינוי החוקה שראשיתה בהפיכה הצבאית בטורקיה. 

תורכיה, בדומה לאיראן ולרוסיה, סובלת מדיסוננס-קוגניטיבי, בין עברה ההיסטורי העשיר והאימפריאלי, לבין מצבה הנוכחי. היא מדכאת את הכורדים ביד קשה ואכזרית, היא מתעלמת לחלוטין מהמצוקה הארמנית והיא נתפסת ככובש זר באי הקפריסאי כאילו מאומה לא השתנה מאז התרסקותה של האימפריה העות'מאנית.

תורכיה מגלמת בתוכה ניגודים רבים ההפוכים את הפרופיל המדיני שלה למורכב ומקשים בכך להבאת קשר דיפלומטי ומדיני – היא מדינה מוסלמית אך גם חילונית, היא משתרעת ברובה ביבשת אסיה, אך יש לה גם חלק אירופי, היא מדינה שבה מתקיימות הפרות של זכויות אדם, אולם נחשבת לדמוקרטית, היא בעלת קשרים טובים בעולם הערבי ובעולם המוסלמי ככל, אך ביחד עם זאת היא חברה בנאט"ו ומשמרת יחסים קרובים עם מדינות המערב, כולל ישראל, וארה"ב בראשן.

לתורכיה כמו לישראל יש אינטרס משותף עם ישראל לחזק את היציבות באזור ההפכפך שבו הן מצויות. אלה הן גם שתי המדינות היחידות באזור שביכולתן לעשות זאת ויתכן שרק בגלל שנמנות עם המעצמות הצבאיות החזקות ביותר באזור במושגים של יכולת, הוצאות לצורכי ביטחון, צבאות סדירים וטכנולוגיות של אמל"ח. רב המשותף על השונה בין המדינות. שתיהן מדינות דמוקרטיות וחילוניות במזרח התיכון, שתיהן משתמשות אחת בשנייה כדרך להפצת מדיניותם והשפעתן. בזמן בו רוב העולם, ובפרט המוסלמי, מפנה לנו עורף, טוב לדעת כי לישראל יש לפחות בת ברית אחת במזה"ת.

הקשרים הביטחוניים ההדוקים בין תורכיה לישראל ידועים זה מכבר. לעיתים, קשרים אלה מקבלים תשומת-לב תקשורתית לרגע קצר כאשר חלה תפנית מסוימת - אם בהקשר חיובי ואם בהקשר שלילי. סביר להניח כי היחסים בין מערכת הביטחון הישראלית לבין הממסד הביטחוני התורכי הדוקים למדי.

התורכים קיבלו החלטה אסטרטגית לפיה המכנה המשותף בין תורכיה וישראל בתחום הביטחוני, הכלכלי והטכנולוגי, יחד עם שאיפתן של שתי המדינות לדמוקרטיה, הוא חיבור משמעותי וחשוב לא פחות מהמכנה המשותף שיוצרים אלפי המסגדים ברחבי תורכיה בינה לבין שכנותיה המוסלמיות. "המודל התורכי", החילוני – מערבי דמוקרטי, דומה לזה הישראלי הרבה יותר מאשר לאיראני, או לסעודי, או אפילו למצרי. איסטנבול ואיזמיר על רבי הקומות שלהן, על שוק ההון וחיי הלילה שלהן, דומות הרבה יותר לתל אביב ולרמת גן, מאשר לבגדד או למכה.

אבל אסור להיסחף, ומן הראוי לזכור שהדמוקרטיה התורכית היא תוצר מיוחד במינו. מורשתו של כמאל אתאתורכ נשענת במידה לא מעטה על כידוני הצבא, גוף מלוכד שעמוד השדרה שלו נסתמך על 35 אלף קצינים. כאשר נוצרה סכנה למשטר החילוני של תורכיה מיהר הצבא להפיל את הממשלות הפרו אסלאמיות.

מה שעוד בטוח, וזה נובע מהמחקר שנעשה בעבודה, זה שיחסי ישראל-תורכיה, על-אף הירידות והעליות התכופות, נותרים איתנים - מתוקף אינטרסים אסטרטגיים חזקים במיוחד לשתי המדינות, כגון השבחת מטוסים, מכירת מים, התקרבות למערב, התקרבות לעושר הערבי, הפגנת כוח מול סוריה, ועוד. גם בשנה בה היה ארבקאן האיסלאמי ראש ממשלת תורכיה הוא זמנית המשיך לחתום על הסכמים לשיתוף פעולה צבאי עם ישראל ושלח את רמטכ''ל צבאו לביקור בישראל, ובו זמנית קילל אותה וקרא לג'יהאד.

היחסים בין תורכיה לישראל אף פעם לא היו פשוטים. תורכיה, השואפת מצד אחד להימנע כאחת מהמדינות האירופיות ומצד שני בשל היותה מדינה אסלאמית נמצאת בעצם בין שני כסאות. התזוזות של תורכיה לעבר כסא זה או אחר משפיעות מאוד על יחסיה עם ישראל. ברגעים בהם היא מתקרבת למערב, חלה התחממות ביחסים בין ירושלים ואנקרה, וברגע שהיא זזה אל עבר ה"כסא" הערבי נוצרים משברים ביחסים עם ישראל, ולעיתים נראה גם שהיחסים קרובים לקיצם מאין פעם. אין זה כך, שכן ההיסטוריה מראה שאחרי תזוזה לכיוון אחד תבוא גם התזוזה לכיוון הנגדי. כעדות נוספת לכך סירובים חוזרים ונשנים של התורכים לדרישות מדינות ערב לנתק היחסים עם ישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

שאול אריאלי, כל גבולות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

Avineri, Shlomo  "Parallel Transformations: The European Union and Turkey", in: Goren Nimrod Nachmani, Amikam (eds.), The Importance of Being European: Turkey, The EU and The Middle East. Jerusalem: European Forum at the Hebrew University .pp.16-20.

Bengio, Ofra . "The Turkish-Israeli Relationship, Changing Ties of Middle Eastern

Outsiders", Palgrave-Macmillan