עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה סמינריונית עושק דיני חוזים, מצוקה, כפיה, פגמים בכריתת חוזה, משפט משווה, פגם בחוזה (עבודה אקדמית מס. 2655)


‏390.00 ₪

32 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2655
עבודה סמינריונית עושק בחוזים - מצוקה

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עושק וכפיה בחוק החוזים?

תוכן עניינים

מבוא

כפיה בדיני חוזים

עקרונות בסיסיים.

הוכחת הפגם.

כפיה כלכלית. 

סעיף 18.

משפט משווה. 

עושק בדיני חוזים

עקרונות בסיסיים

הוכחת הפגם

פס"ד מחקשווילי נ' מיכקשווילי 

תוצאות

פירוש סעיף 18 מתוכו 

מצוקת המתקשר

מי שהתקשר עקב ניצול מצוקת המתקשר

"תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל".

פירוש הסעיף בפסיקה.

פירוש המוכח "מצוקה". 

"תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". 

פרשנות ה"מצוקה" בפסיקה. 

מאזן ביניים

סיכום

ביבליוגרפיה.

 

עבודה סמינריונית זו עוסקת בנושא: חוזה בכפיה, עושק בדיני חוזים. אפתח בניתוח שני פסקי דין, שעיקרם הוא ביטול חוזה מחמת ניצול מצוקתו של אחד המתקשרים, דבר המהווה, לפי הנטען, עושק כמשמעותו בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-11973. משבקשתי לברר "מצוקה" זו מהי, הסתבר שמושג זה זכה לפרשנות מועטה ביותר ועדיין רב בו הסתום על הגלוי. המדובר הוא, בעיקר, בשני פסקי-דין של בית המשפט העליון[1] ובחיבור מקיף של סיני דויטש[2]. המלומדת גבריאלה שלו מקדישה למושג זה רק שורות ספורות בספרה[3]. כבר בעת הדיון בכנסת אז, היה המחוקק ער לכך כי:

"אנחנו יוצרים לא רק נומנקלטורה חדשה... אלה גם אינסטיטוטים משפטיים חדשים אשר במידה רבה יעמידו את השופטים לפני מלאכת "בראשית", כשיצטרכו לפרש את החוק החדש הזה ולא יוכלו עוד, לפחות לא במידה רחבה, להסתייע ביודיקטורה הקיימת".

 המושג "מצוקה" הוא מאלה שמתן פרשנות משפטית להם הוא מקרה מובהק של חקיקה שיפוטית. השופט ברק מגדיר את ייחודה של החקיקה השיפוטית כ"יצירת נורמות משפטיות כלליות על-ידי הרשות השופטת"[6]. החסרונות של חקיקה שיפוטית אשר כזאת הם גלויים וידועים והיטיב להגדירם שם השופט ברק:

"באין תובע או עותר אין סכסוך, ובאין סכסוך אין חקיקה שיפוטית... הוא קשור ביוזמתו של צד... כתוצאה מכך החקיקה השיפוטית הופכת להיות ספורדית ובלתי שיטתית. קיימת סלקציה מקרית לגמרי של מה שמובא לפני בית המשפט. עשויות לחלוף עשרות שנים בלי שבעיה, אשר ייתכן שהיא מטרידה את הציבור, מועלית כלל להכרעה... כתוצאה מכך, אי אפשר לתכנן מראש, בדרך כלל, חקיקה שיפוטית, ואם מבקשים לכסות תחום שלם, צריך לעיתים לחכות שנות דור"

הוראת העושק בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), היא הוראה חדשנית. בעוד שהוראות דומות בחוק החוזים זכו לפרשנות נרחבת בספרות המשפטית2, כמעט שלא נכתב מאומה על נושא זה מעבר להסברים המופיעים בספרו של פרופ' ז' צלטנר על דיני החוזים במדינת ישראל 3 ובספר שיצא זה עתה, של ד"ר ג' שלו, על פגמים בכריתת חוזה4. גם בפסיקה התייחסו להוראה זו, עד לאחרונה, כבדרך אגב ולא לצורך פסיקת הדין5. רק בפסק דין איליט בע"מ נ' אלקו בע"מ 6 בדקו בצורה ישירה ומקיפה את טענת העושק, בפעם הראשונה בפסיקת בית המשפט העליון. הוראת העושק נחקקה תחילה כהוראת חוק פלילית7. מאוחר יותר היא אומצה בחוק החוזים הכללי, ולאחרונה נקלטה תוך הרחבה למספר חוקים, שמטרתם הגנה על לקוחות בכלל ועל ציבור הצרכנים בפרט. כיום ניתן למצוא הוראה זו בחוק הגנת הצרכן, בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ובחוק הפיקוח על עסקי ביטוח.

הרחבה זו מעידה על חשיבותה של הלכת העושק 11 ועל כך, שלדעת המחוקק יש צורך בהוראות ספציפיות בחוקים מיוחדים ולא די בנוסח הכללי של סעיף 18. קיומה של הוראת העושק כיום בחמישה חוקים מבטאת את תקוותו של המחוקק, שבעתיד ייעשה בה שימוש רב יותר מאשר כיום12.

מטרתה של עבודה זו איננה רק להבהיר את הוראת העושק, כי אם לנסות ולהשתמש בפרשנות זו כבמודל אפשרי לפרשנות החקיקה האזרחית. למרות שעברו שנים מאז נחקקו חוקי החוזים, עדיין לא גובשה עמדה מוסכמת באשר לדרך הפרשנות הנאותה של חוקים אלה. עיקר המחלוקת הוא סביב השאלה, באיזו מידה ניתן לפנות לשיטות משפט אחרות ככלי עזר לצורך השוואה או לשם קבלת השראה. הדרך שתוצע להלן תציג עמדה שתוכל לשמש כפתרון נוסף לשאלה, באיזו מידה ניתן לפנות למשפט זר ככלי עזר בפרשנות חקיקה ישראלית.

הביטוי "מאזן ביניים" מרמז אולי על כך שבענין הפרשנות של "מצוקה" הגענו לאמצע הדרך, ולא היא. אנו נמצאים בראשיתה ויש עוד שאלות נכבדות בסוגיה זו שטרם נדונו בבתי המשפט. אמנה רק אחדות:

1. האם המבחן לקיומו או אי קיומו של מצב מצוקה הוא מבחן אוביקטיבי או סוביקטיבי? לשון אחרת: האם יש לבדוק את התנאים ולקבוע אם יש בהם כדי בפועל במצב של מצוקה בתנאים שנוצרו?

2. האם חייבת המצוקה, כדי לחסות בצילו של סעיף 18, להיות "חוקית" או שמא אין כל נפקות למקורה? טול, למשל, מקרה שבו נתון אדם במצוקה כבדת משקל שהסיטה את שיקול דעתו מהנתיב הנכון, דהיינו מצוקה לכל דבר וענין, אלא מאי? מקורה של אותה מצוקה בעובדה שהוא אסיר נמלט המבקש להסתתר מעיני המשטרה המחפשת אחריו[1].

3. האם חייבת המצוקה להיות מצוקתו של המתקשר בחוזה עצמו, או שמא די במצוקה של מי שקרוב לו כגון בן או אח?

ועוד כהנה וכהנה סוגיות ושאלות שתצטרכנה להמתין לעת מצוא "מן הפרט אל הפרט בבוא שעתו ומקומו".

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים) 

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

סעיף 18,17 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ס"ח 118.

 

גבריאלה שלו, פגמים בכריתת חוזה (פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג' טדסקי המכון למחקרי חקיקה, ירושלים) 122-109.

 

ס' דויטש, "הוראת העושק בחוק החוזים" מחקרי משפט ב 1.

World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary [2016]


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)