‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי סוגיות חוק השבות ומיהו יהודי?

תוכן עניינים

מבוא.. 3

חוק השבות.. 3

לא-יהודים הזכאים לעלות לישראל כאילו היו יהודים. 3

מרשם האוכלוסין 4

מעמד אישי 4

בספרות ההלכה. 5

יהודים מלידה. 5

הצטרפות ליהדות.. 7

השלכותיה המעשיות של ההגדרה הדתית.. 9

הגדרות במשטרים אנטישמיים.. 9

האינקוויזיציה. 9

רקע היסטורי 10

גרמניה הנאצית.. 10

חוק השבות.. 12

פסיקה עדכנית מהשנים האחרונות.. 22

הדיון התאורטי 23

ביבליוגרפיה. 25

חוק השבות (תיקון מס' 2)  קובע:-

"4א.(א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון.

(ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א) עודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו.

(ג) הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים כאמור בסעיף קטן(א), יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף קטן(א).

4ב.לענין חוק זה, "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".

תיקון זה הנו תולדה של הלכת שליט2. באותו מקרה צווה בית הדין הגבוה לצדק על שר הפנים לרשום את ילדי העותר, בהתאם להצהרתו ולרצונו, שהם "בני הלאום היהודי וחסרי דת", על אף שאמם לא היתה יהודיה. הצו ניתן מכח חוק מרשם האוכלוסין, ונתן תוקף למבחן הסובייקטיבי של היהדות - מבחנו של המבקש לראותו כיהודי - לפחות ככל שהיא נוגעת לחוק האמור. היה ברור, עם זאת, כי ההלכה שתיקבע תתפוס גם באשר להגדרת יהודי בחוק השבות .

בנוסף למשמעויות וההגדרות החוקיות והדתיות של יהדותו של אדם, יש המאמינים כי ישנן גם משמעויות והגדרות אונטולוגיות, חברתיות ופסיכולוגיות.

תפיסות אלה מצדיקות את עצם הגדרת היהודי כמהות נפרדת ולמעשה עונות על השאלה מדוע הדיון על מיהו יהודי חשוב או משמעותי, לבד מן ההגדרה הדתית או החוקית.

על פי תפיסות פסיכולוגיות וסוציולוגיות מסוימות, ישנו אופן התנהגות יהודי הנגזר מן הדת היהודית ומן הסביבה החברתית היהודית. כפי שוובר ניסח עקרונות פסיכולוגיים השאובים מן הנצרות הפרוטסטנטית, כך נעשו מחקרים לגבי השפעתן של דתות אחרות על הפסיכולוגיה של המאמינים, צאצאיהם וסביבתם הקרובה. פרופסור מרדכי רוטנברג מנסח את הנחת המחקר כך:

"מאחורי מערכת של נורמות חברתיות מסתתרת בדרך כלל תאולוגיה שעברה תהליך של חילון"

כמה מן החוקרים מדגישים את הערך הטיפולי של הפסיכולוגיה והידע הסוציולוגי של דפוסי ההתנהגות היהודיים, וכמה מהם שמים דגש דווקא על ניסוח תיאורי של ההתנהגות היהודית.

האתיקה היהודית, המושפעת מן החסידות, למשל, מבוססת על ריבוי של פרמטרים להצלחה שאינו מאפשר תחרות ודוחף לשיתוף פעולה קהילתי (זאת בניגוד לאתיקה הפרוטסטנטית המציבה מודל הצלחה יותר מדיד), על דיאלוג מתמשך עם הסביבה, עם העבר ועם החזון לעתיד כחלק מהותי מבניית האישיות, ועוד מרכיבים ייחודיים.

תהליכים של גלובליזציה הופכים את השפעת הסביבה המיידית, יהודית ככל שתהא, למשמעותית פחות בבניית הזהות האישית.

הזיהוי התיאורי של יהודים נבחן אף הוא בכלים המניחים השפעות התנהגותיות של הסביבה על הפרט. השופט אהרן ברק נדרש לעניין זיהוי ה"יהודי" בבואו לפרש את חוק השבות בעניין שעלה לפניו בדבר זהותם היהודית של יהודים ישועיים. למרות שהעותרים היו יהודים על פי הדת היהודית, ולא עברו טבילה כנדרש בהצטרפות לדת הנוצרית, קבע ברק כי על פי כוונתו של המחוקק החילוני יש להעדיף דווקא את המבחן הסוציולוגי החילוני של ההשתייכות ללאום היהודי, ובכך דחה את תביעתם:

"בחוקקו את חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל- 1970, לא בא המחוקק לקבוע מבחן דתי-יהודי להגדרת "יהודי", כשם שחוק השבות כולו הוא חוק לאומי- חילוני, כך גם הגדרת הדיבור "יהודי" שבו היא במהותה הגדרה חילונית- לאומית, וכשם שחוק השבות נועד להבטיח מטרות לאומיות של שיבת בנים לגבולם, כך גם ההגדרה המצויה בו נועדה לשם אותה מטרה, וכך היא צריכה להתפרש."

כאן ביסס ברק את המצע החברתי של הגדרת היהדות, והמשיך בציון קריטריונים ספציפיים ליהדות- דת, לשון, שותפות גורל ועוד:

"ה'מבחן החילוני' מורכב מיסודות שונים, וניתן למנות ביניהם יסודות של הדת היהודית, של הלשון העברית, של ההיסטוריה של עם ישראל ושל בניית עצמאותו המחודשת במדינתו. המשקל הפנימי של יסודות אלה השתנה בעבר עם הזמן, והוא ישתנה גם בעתיד. התפיסה החילונית-ליברלית היא תפיסה דינאמית, המשתנה עם הילוכו של העם היהודי על פני ההיסטוריה" (מתוך פסק הדין ברספורד נ' משרד הפנים). לתפיסה זו, הנותנת משקל גם לתרבות ולשותפות הגורל, יכולות להיות השלכות לעניין קבורתם של חיילים יהודים-מאב בתוך בתי הקברות הצבאיים היהודיים ואפילו לעניין אזרחותם של ילדי עובדים זרים שגדלו בישראל.

קריטריון אזרחי נוסף ליהדותו של אדם ניתן למצוא בדבריו של השופט ברנזון, בבג"ץ משנת 75, האטשינס נגד שר הפנים:

"על ישועים הנחשבים ומקובלים כיהודים טרם שמענו. הדבר פשוט אינו מתקבל על הדעת... שאלו נא יהודי ברחוב אם ייתכן דבר כזה ותשובתו הוודאית תהיה: 'לא'."

לתשובה על השאלה 'מיהו יהודי' משקל פוליטי רב. אם יוחלט על אדם או גוף כעל בעל הסמכות לענות, מבחינה חוקית, על שאלה זו, יהיה בידו הכוח לתת אזרחות, להכריע בשאלות של מעמד אישי, ועוד. השופט ברק משאיר כוח זה בידי השופטים המשקללים את מרכיבי הזהות בכל תקופה כראות עיניהם. השופט ברנזון, לעומתו, משאיר את ההכרעה והכוח בידי האיש ברחוב.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)