‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי פטנטים כימיים בישראל?

בתי המשפט באנגליה2, בגרמניה3, בניו-זילנד4 ובארץ נתנו לאחרונה מספר החלטות הסובבות כולן סביב מאבקה של חברת מונסנטו, שהיא חברת ענק אמריקאית המתמחה בין השאר בייצור, מחקר ופיתוח של כימיקלים לחקלאות, להגנה על פטנטים רשומים שלה בארצות השונות, שעיקרם חומרים קוטלי עשבים יוצאי דופן באיכותם ובהשפעתם. החומרים והתכשירים שהוכנו הם תולדות של החומר הכימי הידוע בשם אן-פוספונו-מתיל-גליצין (להלן: Npmg), כשהיעיל והמוצלח מכולם הוא המלח איזופרופילאמין-אן-פוספונו-מתיל-גליצין (Npmgipa) , הידוע גם בשמו המסחרי Roundup (להלן: Roundup) ההיקף הכספי של הייצור, המסחר והשימוש שבחומר זה הוא אדיר ומגיע לכמיליארד דולר בשנה, וחברת מונסנטו טרחה לרשום פטנטים בגין חומר זה ודומיו ביותר משמונים מדינות. עיקרן של התובענות בארץ ובחוץ-לארץ היה בגין הפרת הפטנטים הרשומים של התובעת, והמכנה המשותף לכל מה שנטען כהפרה היה, כי הנתבעות השונות השתמשו בעיקר ההמצאה של התובעת5, שהוא הNpmg בצורתו היונית, אותו הן קיבלו על-ידי-כך שהגיבו את ה-Npmg עם חומר נוסף, שבכל המקרים שנידונו בחוץ-לארץ היה חומר בשם טרימתילסולפוניום (להלן: Tms) וכתוצאה מכך נתקבל המלח Npmg - Tms הידוע גם בשםTouchdown"" ובמקרה שנדון בארץ היה זה חומר בשם אמינוגואנידין (להלן:AG) וכתוצאה מהתגובה נתקבל המלח Npmgag. ידוע כי מלחים אלה נוחים יותר לשימוש ולשיווק מאשר ה- Npmg עצמו. כל התרכובות המפרות, לכאורה, הראו פעילות קוטלת עשבים מרשימה ועל-כן נזדעקה מונסנטו ועתרה לבתי המשפט כדי שיוציאו צוי מניעה זמניים כנגד החברות המפרות, ואמנם בכל המקרים שנידונו בחוץ-לארץ נעתרו בתי המשפט לבקשה, ואולם בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אגב סקירה מקיפה ביותר של הנושא, נעתר לבקשה בהסתייגות.