‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי סוגיית פטור עקב חרטה וסוגיית ביטול עבירה בחוק העונשין?

ראשי פרקים

מבוא

עילות הפטור בחוק העונשין

סיכול.

המבצע בצוותא

פס"ד ג'ראר.

הפסיקה בעניין הפטור עקב חרטה לאחר כניסתו לתוקף בחוק העונשין.

פסיקה מ- 2015 אין צורך בחרטה מוסרית

משפט משווה

סיכום.

 ביבל'

סמינריון על ביטול עבירה ופטור עקב חרטה בחוק העונשין. בעבודה זו אעסוק בפטור עקב חרטה. 

בסעיף 28 לחוק העונשין נקבע: "מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה".

בית המשפט העליון בחן את המניע לפטור עקב חרטה:

"ישנם מספר טעמים למתן הפטור עקב חרטה, אותם ניתן למצות בשניים מרכזיים: טעם מוסרי וטעם תועלתני. לפי הטעם המוסרי, החרטה מצביעה על שינוי שחל במצבו הנפשי של הנאשם ועל כך שהוא מבקש להתנער מהעבירה, גם אם חצה את סף הניסיון. לפי הטעם התועלתני, תכליתו של הפטור היא לעודד עבריינים לחדול ממעשה העבירה לפני השלמתו, או לנסות למנוע את תוצאות המעשה אם מדובר בעבירה תוצאתית והושלם היסוד ההתנהגותי של העבירה."‏[1]

בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע שעל החרטה להיות רגשית-מוסרית[2], כלומר, "הסעיף דן ב'בעל תשובה' ולא במי ששוקל שיקולי כדאיות, כפי שנובע מדברי הכנסת ומדברי ההסבר להצעות החוק שאוזכרו לעיל"‏ (בדיון בכנסת הדגים ח"כ דן מרידור חרטה משיקולי כדאיות: "אם הוא ראה מכונית משטרה מתקרבת וחזר בו, זה לא מחפץ נפשו אלא מפני שהוא ראה את המשטרה"). בפסק דין שניתן כ-16 שנים מאוחר יותר בוטלה הדרישה שעל החרטה להיות רגשית-מוסרית, ונקבע שניתן להסתפק בחזרה מהכוונה לבצע את העבירה. הנימוק שניתן לשינוי זה הוא שתכלית הוראת הפטור עקב חרטה היא תמרוץ העושה לחזור מהשלמת העבירה, ולכן אין להערים קשיים ולהעמיד דרישות שאינן מתחייבות מהוראת הסעיף ומתכליתו.‏

לפני תיקון מס' 39 לחוק העונשין[2] , כשעבר אדם את הגבול של תחילת עשיית העבירה, הוא נשא באחריות פלילית להתנהגותו העבריינית מנקודת "אין-חזרה" זו. אם הפסיק את העשייה לפני השלמתה, היה נושא באחריות לכל מה שביצע עד לנקודת ההפסקה, ואם העבירה הייתה רבת משתתפים – היו נושאים באחריות הפלילית גם הצדדים הנותרים, הישירים והעקיפים[3].

כיום, עם קבלת תיקון 39 לחוק, הזיז המחוקק במקרים חריגים את נקודת ה"אין-חזרה" אל מעבר לגבול של תחילת הביצוע, באופן שבהתמלא תנאים מסוימים ומוגדרים[4], פוטר החוק את העבריין מאחריות פלילית על אותו חלק של העבירה שמומש. הרעיון המרכזי בהסדרת פטור זה הוא שחֶלֶף הפטור שנותנת החברה לעבריין מאחריות להתנהגותו העבריינית, היינו מן הניסיון לעבור עבירה, שללא הפטור הוא עניש, תקבל החברה תמורה ממשית בדמות סיכול השלמת העבירה. כלומר, אותה נקודת "אין-חזרה" תהיה עדיין בשלב הניסיון לעבור את העבירה, בטרם השלמה. זהו המבנה הבסיסי של העילה לפטור המוצע בחוק העונשין. 

חשוב להבליט מראש כי "עילת הפטור" היא זהה בתמציתה לגבי כל צד לעבירה ללא הבדל מעמד השותף בעשייתה – "ישיר" או "עקיף". מן הבחינה הערכית, "עילת הפטור" צריכה להתבטא באפקט המונע את המשך מהלך העשייה של העבירה, כלומר בסיכול השלמתה. עם זאת, לשם התהוות הפטור, התנהגות מסכלת זו נבדלת משותף לשותף, הבדל הנובע באורח אובייקטיבי ממעמדו הספציפי של הצד לעבירה – צד ישיר יחיד, עם מסייע או משדל או בלעדיהם; משדל, מסייע, או אף מבצע-בצוותא שמצוי בסיטואציה בה השלמת העבירה היא בשליטתו של מבצע בצוותא אחר:

•   צד ישיר הפועל לבד – הפטור יחול רק אם העבירה לא הושלמה עקב חרטה בלבד, ואין די בכך שהמהלך נבע ממניעים או שיקולים אחרים.

•   משדל או מסייע – כשצדדים עקיפים לעשיית העבירה, שהם חסרי שליטה על הביצוע עצמו, אינם יכולים למנוע את השלמתה על-ידי המבצעים אלא תוך התערבות מסכלת את מהלך הביצוע, כלומר התערבות שהביאה לאי-השלמת העבירה.נ

•   מבצע בצוותא – לא תמיד יש לאל ידו למנוע את השלמת העבירה, גם אם הוא עצמו מפסיק את התנהגותו מתוך חרטה בלבד, תהיה כנה ככל שתהיה. אלה המקרים שבהם מבצע בצוותא אחר שולט אף הוא על מהלך העבירה, ויכול ומעוניין להשלימו. המבצע-בצוותא (המוזכר ראשון) צריך ללוות את החרטה בהתערבות מסכלת, המונעת את השלמת העבירה.ב

ההבחנות דלעיל מתחייבות כאמור מטבע הדברים, ובלבד שמתקיים התנאי הבסיסי של הפטור, ולפיו הוא מותנה בכך שהנהנה ממנו מונע את השלמת העבירה. מטרת רשימה זו היא לנתח באיזו מידה עילות הפטור המוענקות לצדדים לעבירה בהוראות חוק העונשין, מוסדרות מפורשות או מכללא על יסוד הבחנות אלה.ו

"בוטלה העבירה בחיקוק - תתבטל האחריות הפלילית בשל עשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר דין - יופסק ביצועו; ולא יהיו עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה".

ההצעה הופיעה בין הצעותיה של הועדה בראשות הנשיא אגרנט. והטעם לכך הוסבר בדברי ההסבר לנוסח הראשון של ההצעה2; "אין להשלים עם ענישה על מעשה שהוא מותר בשעת הענישה".

לינק למצגת אקדמית על פטור עקב חרטה ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 25  מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ש"ז פלר, יסודות בדיני עונשין (האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ד) כרך א 226, 227.

ח' פרלמן, על הצדק (הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית) 12.

ע"פ פלוני נ' היועמ"ש, פ"ד כב(1) 225, 232.

ע"פ 5767/14 פלוני נגד מדינת ישראל, טרם פורסם , ניתן ב-16 ביוני 2015

Model Penal Code; Smith and Hogan Criminal Law (London, 6 ed

שפיט